בהפסקת חשמל קשה לראות את הצללים רוקדים

אשלין רואה הודעת טקסט בטלפון שלה שכתוב בה ״לא יצא לנו ממש לדבר פעם אחרונה, אשמח לדבר איתך על עוד כמה דברים. בואי ניפגש במקום הקודם שנפגשנו עוד כמה שעות. ויקטור״

אחרי כמה שעות ויקטור מגיע לקיירן עובר את כל המהלך בשביל להיכנס וניגש את אשלין.
ויקטור לובש חולצת טי שחורה ומכנסיים שחורים קצרים. הוא מחייך קלות כשהוא מתקרב אליה.

ויקטור מוצא את אשלין במטבח של הצריף, מורידה כוס מים עם קרח במהירות מרשימה. פניה והשיער שלה - שאסוף בקוקו- רטובים. היא לובשת מכנס יוגה שחור וחולצה ורודה עם כוכבים, נועלת מגפיים ורודים וחוגרת סכין פלדה משוננת על ירך ימין וסימיטר פלדה על ירך שמאל. שני הנשקים נראים עתיקים ובלתי נעימים. היא גומרת לשתות ומחזירה לו חיוך. "היי!"

ויקטור נכנס ונעמד בפינה הוא מסתכל עליה ואמר בקול שקט ורגוע ״שלום לך הפסקת חשמל. מה שלומך? אהבתי את החולצה, היא מזכירה את שמי הלילה.״

"תודה! אני בסדר, אחרי אימון טוב. מה שלומך?"

ויקטור מסתכל עליה ואומר ״בסדר, הנסיעה לכאן קצת ארוכה מחיפה אבל הצלחתי להסתדר. איך היה האימון? על מה התאמנת?״

"בעיקר נשק קר," אשלין אומרת ומחווה על הנשקים שעליה.

ויקטור מהנהן ואז אומר בשקט ״מאיפה אמרת שאת במקור?״

"LA, ואתה?"

ויקטור אומר בשקט ״בוקרשט, רומניה. איך שם בLA? שמעתי שיש לא מעט גארו בספט שנולדו בארצות הברית״ כשהוא מבטא את האותיות LA הוא עושה את זה מאוד לאט וזה לא לגמרי מובן.

"כן. ספט הוליווד הוא מקום נפלא," אשלין אומרת בחיוך, "הוליווד עצמה קצת פחות."

ויקטור נראה מתעניין ״מה הבעיה עם הוליווד?״

"שאתה מוקף באנשים צבועים 24/7," אשלין עונה.

ויקטור אומר ״אה״ בשקט ובאופן חסר טון. ״שמעתי גם שקומביה הייתה מארצות הברית, לא זוכר בדיוק מאיפה אבל ארצות הברית גדולה אז אני מניח שלא הכרת אותה. את מכירה את קומביה נכון? אני לא מחדש לך פה משהו״

"כן, קומביה מניו אורלינס, לואיזיאנה - LA זה בקליפורניה, זה ממש רחוק. אני יכולה להראות לך על מפה אם אתה רוצה," אשלין מציעה.

ויקטור חושב קצת ואז מהנהן

ותוך שניה אשלין שולפת טלפון, פותחת גוגל מאפס ומראה לויקטור בדיוק איפה לוס אנג'לס וניו אורלינס נמצאות. נראה שהיא רגילה לעשות את זה.

כשאשלין מוציא טלפון ויקטור מחייך ומוציא צחוק קל ״אהה מפה כזאת, כן לחפש בגוגל מאפס גם אני יודע. בכל מקרה אז איך מצאת את עצמך פה בישראל?״

"הקיירן הזה הוקם בקרב גדול, שגארו מעטים שרדו." אשלין מספרת לו. "אז ספטים מכל העולם נקראו לשלוח להקות שיבואו לכאן וירכיבו את הספט. הלהקה שלי היתה מהראשונות שהגיעו."

ויקטור מרים את הגבות ואומר ״מעניין, לא ידעתי את זה האמת, איזה להקות פה ההתחלה?״

"אנחנו היחידים שנשארנו. הלהקות הראשונות היו אנחנו, ושומרי הכרמל וצועדי בראשית - מחלקה ראשונה בטח סיפר לך עליהם."

ויקטור מהנהן ואומר ברוגע ״אז כל השאר חדשים?  נראה שלחלק יש ותק? מתי קומביה והלהקה הקודמת שלה הגיעו?״

"חודש אחרינו," אשלין עונה בחיוך, "חודשיים אחרי זה הגיעו זעם הסערה, מגיני המגדל ושומרי השרון, וחודש אחריהם להקת המעבר הצפון מערבי."

ויקטור מהנהן הוא אומר בשקט ״יש פה איפה שהוא שאוכל להכין משהו לשתות?״

אשלין מחווה על פינת הקפה. "בבקשה!"

ויקטור אומר בשקט ״תודה״ הוא מתקרב לעמדה ומסתכל עליה הוא מרתיח מים שם כפית קפה כפית שוקו ושלוש כפיות סוכר. הוא מסתכל על אשלין ושואל ברוגע ״את רוצה משהו הפסקת חשמל? ויש חלב?״