אל תהיי כצל חולף בשדותינו (מרקיד הצללים והפסקת חשמל), 10.8.18 , ערב

"יחסי עבודה." אשלין עונה ביובש. "למה, מה הוא סיפר לך? היו שטויות בעבר. זה כבר לא חשוב עכשיו."

ויקטור מסתכל עליה ואומר בשקט ״לא סיפר לי כלום פשוט הדרך שהסתכלתם אחד על השני. אני שמח שאם היו שטויות הן נפתרו״

אשלין מהנהנת. "אין זמן לשטויות עכשיו."

ויקטור מסתכל עליה ואז אומר בשקט ״אני מסכים, אבל נראה לי שההגדרה שלך לשטויות מצתמצמת מאז הקרב״

"נכון." אשלין מסכימה כמציינת עובדה יבשה.

ויקטור מסתכל על אשלין ואומר ״הפסקת חשמל. למה?״

"יש לי עבודה לעשות."

ויקטור מסתכל עליה ואומר בקול יותר רציני ושקט ״עבודה הא? את יודעת איך תיאורג׳ים סוגרים עסקאות הפסקת חשמל?״

"כל עסקה והתנאים שלה. וכל תיאורג' והדרך שלו. למה."

ויקטור אומר בשקט ״כן אבל הנקודה היא שאתה לא יכול לדעת מה הצד השני באמת רוצה מהעסקה עד שאתה מדבר עם הרוח. התשובה לא ברורה ויש הרבה דרכים להגיע למה שאתה רוצה״

אשלין מרימה גבה. "ותן לי לנחש, זה מטאפורה למשהו?"

ויקטור אומר בשקט ״כן״

"מי הרוח בסיפור הזה?"

ויקטור נראה מבולבל קצת ואומר בשקט ״אף אחד, את התיאורג׳ במטאפורה״

"אוקיי, אני מאשימה את העייפות, אבל אני אצטרך שתסביר לי."

ויקטור מחייך קלות ואומר בשקט ״הנקודה היא אשלין שאולי יש לך מטרה אבל יש יותר מדרך אחת להגיע אליה. ואם לא תלכי בדרך שמתאימה לך ישתמשו בך במקום שאת תצליחי״

"אני לא מתכוונת לתת לאף אחד להשתמש בי." אשלין עונה מיד, מעט בחדות.

ויקטור אומר בשקט ״לא אשלין. תגידי מתי פעם אחרונה חייכת?״

אשלין נושפת בתסכול ומגלגלת עיניים, אבל אז מכריחה את עצמה לקחת נשימה עמוקה ולהישיר מבט אל ויקטור. "אני מעריכה את הדאגה שלך. באמת." היא לוקחת רגע להתנסח. "אני לא קוברת את עצמי בעבודה. כאילו. טוב. אני כן. אבל אני מתמודדת עם הכל. אתמול... מה שניסית לעשות היה יפה. באמת. אני מצטערת שהגבתי ככה. ניסיתי."

ויקטור מסתכל על היד שלו כמה שניות ואז קצת בזהירות מתקרב ומניח אותה על הכתף של אשלין ממש חלש. הוא אומר בקול מעודד ושקט ״היי , הכל בסדר אשלין, אנחנו אחרי קרב קשה. אנחנו בתקופת שיקום. ״

היא מתקרבת אליו קצת, מהנהנת ונראית קצת כאילו היא עלולה להתחיל לבכות. "כן. תודה."

ויקטור מוריד לאט את היד שלו ממנה, נראה שהוא לא רגיל למשהו כזה. הוא מסתכל עליה ואומר ״ את מרגישה שלא עשית מספיק? את מרגישה שיכולת יותר?״

"עשיתי כל מה שיכולתי." היא עונה בשקט. "בפעם הבאה אני אוכל יותר."

ויקטור מסתכל עליה ואומר בשקט ״את מפחדת הפסקת חשמל?״

"ממה?"