ראד ויד שמאלו הזמנית

עיניים חודרות נכנסת לקיירן עם שקיות שמלאות בספרים. היא מבחינה בראד דם ואפר ופונה אליו.

ראד מחייך ועוזר לה עם חלק מהספרים, "או, חיפשתי כמה כאלה; תודה תרצי לשרוף אותם עמי?" הוא מציע ומחווה לכוון מזרח מגבול הקיירן

״כן אני מאוד אשמח״ היא השיבה לו. היה לה חיוך מאוד גאה על הפנים

הוא מהנהן ומחזיר חיוך קל אך כנה בעודם צועדים משם "יש ספרים שאת נמנעת אומעדיפה?" ראד ישאל בסקרנות תוהה בעודו צועד ומביט בספר הראון

״טוב את השניים האלו אני הייתי רוצה לשמור״ היא אמרה והוציאה שני ספרים מהשקיות- הראשון היה ספר טיולים לנגב והשני היה ספר שהכותרת שלו היתה ׳סיפור אהבה  וחושך׳.
״נראה לי שזה יהיה חבל לשרוף את הספרים האלו כל כך מהר. מה איתך, יש משהו שנראה לך מעניין?״

"פחות רגיל לקרוא עברית, יותר אנגלית וערבית אך שמרתי את 1984 שראיתי לפני כמה ימים באנגלית. אתן אותו אחרי שאסיים לקרוא אותו. "

“שמעתי שזה ספר טוב.״ היא אמרה. ״דרך אגב רציתי לשאול אותך- יש סיבה שאתה תמיד לובש שחור לכל מקום? חשבתי לזמן מה שזה בגלל שאתה עיוור צבעים אבל אתה מכין המון טאלונים ללא בעיה״

הוא מחייך "עיוור צבעים היה צריך מישהו שיבחר לו כל יום את הבגדים" ונשמע משועשע "לא... זה שריד מהחיים שהיו לי לפני השינוי הראשון, מי שהייתי אז" קצת עצב ורצינות חוזרת לקולו

“הבנתי...״ אוון אמרה והנמיכה את קולה. ״אני די סקרנית לשמוע על מי שהיית אז. אם אתה מרגיש בנוח עם זה״

''הו... אז הייתי ילד עשירים מפונק ובן למשפחה של בני דם אשר איבדו את דרכם, השינוי הראשון לימד אותי, בין שאר הדברים, שלא רק שכסף וממון הם לא הכל בחיים אלא יכולים להוות הטעיה ומלכודת פעמים רבות. הייתה לי משפחה [יש יותר כאב בשלוש המילים האחרונות] - כעת יש לי משפחה אחרת [יש יותר אופטימיות שם] ויום יבוא [עוצר לרגע] אחזיר לעצמי את שאבד ו אבטיח שמה שאבוד לא יוכל לפגוע עוד בסביבתו''

״וואו באמת יש הרבה משמעות מאחורי זה״, היא אמרה בסקרנות. ״אני לא חושבת שאני אי פעם אוכל למצוא את מה שאבד אחרי ההשתנות שלי. הקשר עם אמא שלי התנתק לגמרי והבנאדם היחיד שבאמת קשור אלי לא יודע איך להיות משפחה. הפעם האחרונה שהוא יצר איתי קשר היתה כשאני הגעתי לפה... ״, הקול של עיניים חודרות נשמע קצת חנוק כשהיא תיארה את זה.

הוא מהנהן כשמביט בה "אנחנו כבר הצענו ללוות אותך ולפגוש אותה עם תרצי, הסיפור שלכן סקרן אותנו ו אם תרצי להשכיר זמנית בית בלפידות" הוא מושך כתפיים "יש לנו עבודה לא מעטה סביב טיהור אדמות מנזק תולע באומברה, להקת כלבים בפיזי לטפל בה ושתי זאבים, אחת מהן בת דם לדאוג להן" הוא מחייך "הם... לא משפחה אך אילו דברים שאני מאמין שבת שבטתך ישמו לפעול בהם"

הוא נמנע ממגע אם נראה שתעדיף שלא
אחרת יניך יד על כתפה כשאומר זאת

״תודה אני מאוד אשמח לקבל את הצעותיך,״. היא אמרה בחיוך. ״ אני גם מניחה שזה יותר רחוק מהעיר- ככל שזה רחוק יותר זה טוב יותר.״

הוא מקמט גבות כאילו שכך משהו "בת דם לשבטך" הוא מוסיף ומהנהח לדבריה

''מצאנו אותה בעקבות סיוע של הטוטם שלנו ואנחנו שומרים עליה ועל זאב זכר שנמצא עמה, בינתיים טוב לה במקום שהיא נמצאת בו... והגורל שאופף אותה מביא אותנו לחשוב שמוטב לה בינתיים להיות במקום שהיא נמצאת בו לצד אותו בן זוג בפינת החי של הישוב שאנחנו ובני דם שחיים במקום שומרים עליו''

עיניים חודרות הנהנה בהבנה

[רצית לשאול או לדבר על עוד נושאים? הדיון התחיל כדרך להציג משהו שאני לא זוכר אותו חחח]

[ כן אני זוכרת שרציתי לשאול על נושאים].
"הי שזה קצת מגיע out of the blue אבל מה אתה חושב על הקיירן אתה נמצא בו? אתה יודע בהשוואה לאחד שממנו אתה באת."

ראד תוהה ''אני חושב שההנהגה שלו נוקשה לפעמים ומתקשה לעיתים עם הבנת מקומו של הרגבש, לוקה מעט בלקיחת אחריות על טעויות אך הם יודעים לחלק אחריות, מתאמצים לדבר בכנות ישירה הרבה פעמים ומנסים לתכנן דברים לטווח ארוך.
יש יחס.. מיוחד למטסים, אני מוצא שכל ספט מתייחס אליהם אחרת בבסיס של הדברים . '' הוא תוהה ואז ממשיך ''הספט הקודם שבו הייתי... הייתה בו מחלוקת פנימית בין המסורת של המקום ככזה שתמיד נמצא בשליטה ובניהול של נוקמות ושינויים שהעולם מביא אליו, לא תמיד האלפא חייב להיות נוקמת שחורה הרי, גם בספט שמקורו בקריתים אך הרוחות שסביב ורוח הספט עצמו ביקשו דברים אחרים וזה יצר מתח לפעמים אך מלבד כך? הוא היה ספט שעיצב הרבה מהמחשבה שלי, חיזק אצלי את הדברים החשובים שיש לשמור עליהם - כאן אני מתכוון לסייע לנשים ו ילדים, לא רק בגלל שהם חסרי ישע שהרי כולנו עוזרים לכאלו עם אנחנו גארו ראויים אלא בגלל שפעמים רבות קשה להבחין באילו שבצרה ואילו שאין להם מוצא אחר בקהילות מסוימות של נשים'' הוא עוצר ואז ממשיך ''מה את חושבת על הספט ממנו הגעת ועל זה שאת בו? ו מה דעתך ועמדתך לגבי מטיסים?''

"טוב ,בהשוואה לספט שממנו הגעתי אני חייבת להודות שהספט הזה מאוד פחות הומוגני- רוב הגארו היו אמריקאים ומבחינת שבטים היו הרבה ילדי גאיה. אבל המגוון הזה הופך דברים ל...יותר מעניינים. מצד שני הספט שממנו באתי גם כן עזר לי לשמור על האמונה שלי בבני האדם והיכולת שלהם לעשות טוב- היו כמה רגעים שכמעט איבדתי אותה. אני כן זוכרת כשאני אמרתי להם שאני אעבור לארץ היה קצת ויכוח אבל בסוף הם ממש תמכו בהחלטתי.
לגבי מטיסים- לי אישית אין בעיה איתם- גארו הינו גארו גם אם הוא נולד בנסיבות שימדרו אותו למשך חייו."

ראד מהנהן לעצמו ושואל ''יצא לך כבר להסתנן לטריטוריה בכדי לבדוק את גבולותיה?''

היא הנידה בראשה "לצערי לא. די מצער כשאני חושבת על זה"

מהנהן "אני מציע להזהיר את האלפא באותה טריטוריה על הכוונה ולקבל את אישורו"

״נשמע הגיוני.״ היא השיבה ״אני לא הייתי רוצה ליצור לעצמי עוד סיבוכים״

''אם היית צריכה לבחור משהו שחסר לך או שהיית רוצה עוד ממנו, מה היית מבקשת?'' ראד שואל בתהייה בעודו מתחיל להבעיר ספר