עיניים חודרות ולב פלדה

"קצה המראה?"

“הוא ראגאבש מילדי גאיה. הוא חלק מהספט שממנו הגעתי והוא היה המנטור שלי. הוא גם אבא שלי, מערכת היחסים שלנו מסובכת והשיעור הכי משמעותי שלמדתי ממנו זה שאני צריכה להסתמך על עצמי.״ כהיא דיברה על אביה היא מפנה את עינייה לצד.

"זה שיעור חשוב. איפה הוא עכשיו?"

עיניים חודרות מופתעת קצת אבל אז חוזרת להבעת הפוקר פייס הרגילה שלה
״הוא כרגע בסן פרנסיסקו עם הלהקה שלו גולדן גייט. לא נראה לי שהוא יבוא לישראל בזמן הקרוב אלא אם יצוץ משהו.״

"למה הגעת לכאן ולא נשארת קרוב למשפחה?" רואהן שואלת ונשמעת די מופתעת מזה.

״זה כדי לעזור לבת הדם שלי מישראל במאבק שלה על ביתה- כבר שנים הם מפגינים נגד הרחבת מכרות הפוספט. יצא לי להכיר אותה ממש במקרה אבל בסופו של דבר החלטתי לבוא איתה .״ אוון עוזרת לרגע ומהססת״ יש גם סיבה אחרת, נראה לי שזה גם כי אני פשוט לא אוהבת את סן פרנסיסקו. חוץ מרעש, זיהום וזכרונות נכזבים אין לי מה לחפש שם.״ הטון שלה די עצוב כשהיא אומרת את זה.
״סליחה, אני לא התכוונתי לפרוק את זה מולך... אני בדרך כלל רק אומרת לאנשים את הסיבה הראשונה

"זה בסדר, אשמח לעזור בכל מה שתצטרכי" רואהן אומרת באמפטיות

“תודה,״ היא אמרה עם חיוך. ״דרך אגב למה המשפחה שלכם הגיעה כל הדרך מאירלנד? מה יש לכם לחפש פה?״

"הספט שהגענו ממנו שלח אותנו לפה" רואהן אומרת בפנים חתומות.

"ולמה הוא בדיוק שלח אתכם?"

"לפני בערך שנה הגיעה קריאה לשלוח לכאן להקות, לעזור להקים את הספט" רואהן אומרת. "איך התרשמת מישראל עד עכשיו?"

היא מושכת בכתפיה
״יש דברים שאני אוהבת ויש דברים שאני לא. הטבע פה כל כך יפה- חבל שהאנשים לא מעריכים אותו. באילו אזורים בארץ יצא לך לבקר?״

"בטריטוריה, בעוטף עזה לכמה ריצות, באזור של הקיירן ובפתח תקווה. זהו בערך, לא יצא לי לטייל יותר מידי"