הכנות לייבוא קין 30.1

"אין הרבה להרחיב. הספט היה ספט פיאנה. מאלו שהשתלטו על אדמות בפלישה הגדולה אל האמריקות. הם איבדו את הקיירן די מוקדם חזרה לוונדיגו, אבל שמרו על טריטוריות. את הטריטוריות האלו הם איבדו למהלכי הזכוכית מכיוון ששבט הפיאנה עצמו נעשה מאוד לא פופולארי. לא הציע מספיק לבני הדם שלו ולא היה מסוגל לשתף פעולה עם הוונדיגו סביבו בגלל טינות ישנות".

"אתה ציינת שהמפלה של הפיאנות שם, קשורה איכשהו אליי. אני כבר לא זוכר איך מהשיחה." קיאן משיב לו ובאופן מפתיע לא נשמע כועס.

"מה? אני ממש לא זוכר שאמרתי משהו כזה. אתה פיאנה אירי".

"כנראה מתבלבל." קיאן אומר לו, "ואתה, אתה חוכנכת בידי אוקטנה, נכון? מה הקשר שלך אל סהר באמת?"

"סהר היא טובה שהמחנך שלי ביקש ממני. אני לא מכיר אותה או את המשפחה שלה, אבל סבא רבא שלה מאוד מכובד בשבט. והוא הוציא קריאה למחנך מתאים. המחנך שלי המליץ עלי".

"היא סיפרה לך משהו עליהם?" קיאן שואל אותו פעם נוספת. "אני מאמין שהם העבירו אותה הרבה."

"אני יודע שאת סבא שלה היא כמעט לא הכירה. אני יודע שחינכו אותה בצורה שגורמת לה עכשיו הרבה נזק. יש סיבה טובה בגללה לא מחנכים גארו בדרכים עד שהם משתנים".

קיאן מהנהן בהסכמה. "בדיוק. זה מה שרציתי לדווח לך. היא מאוד סגורה על כיוון מסויים, וגם מאוד פוחדת מהשאר."

"אם אני פשוט אגיד לה שחינכו אותה רע, אני לא חושב שהיא תקשיב לי. בנוסף, אני לא רוצה לשפוט. אני מתמקד בלהדגים לה את הדרך הנכונה בשיחות ובמעשים".

"לא הצעתי דרך פעולה. רק היה לי חשוב שתדע את זה. זה הכל." קיאן מסביר את עצמו. "אני מקווה שתצליח לחנך אותה לפתיחות ובעיקר תתן לה אומץ לשינוי. היא מאוד סקרנית ושואלת אותי שאלות ולעיתים מבקשת ממני להצטרף אל דברים. אני עניתי לה על כך, אם כי אני איך זו יכולה להיות טעות. אם יש משהו שאתה רוצה ממני בנושא, אקשיב ללא שאלות."

"אני מרוצה שלסהר נוח לבקש ממך דברים כאלו. אני אשמח אם יהיה לה נוח לבקש גם מאחרים. הפתיחות שלה אכן מאוד חשובה".

"בסדר." קיאן משיב לו. "איך אתה התגלגלת להתחנך אצל האוקטנה בכל מקרה?"

"יש לך סבלנות לשמוע את הסיפור שלי? אני לא בטוח שהוא ילמד אותך הרבה". רפאל נע באי נוחות. באופן לא אופייני בשיחות איתך נדמה שהוא על הרגל האחורית. מופתע מהכיוון אליו השיחה הלכה.

לא נראה שקיאן הבחין בכך. "אני פיאנה! סבלנות לסיפורים זה הדבר השני שהתחנכתי עליו."

"ומה הראשון?"

"אינסטינקטים ותחושות בטן הם הכלי הכי חזק שגאיה נתנה לי. להקשיב להם ולפעול על פיהם." קיאן עונה לו ונראה מוכן לבוז של גרינפינגרס. "שלך?"

"אמממ... לא יודע? תמיד לחשוב על בעיה מכל הזויות?"

"הוא היה אוקטנה או מהלך זכוכית?"

"המחנך שלי? אוקטנה".

"ואיך זה קרה?" קיאן שואל בעניין.

"הוא היה במקום בו היו צריכים אותי" רפאל מנסה להתחמק טיפה

קיאן נראה שמנסה להיזכר בדבר מה, "רשף... נכון?"

"כן. רשף, האוחז בבזלת, מאלף החזיזים, נהמה דוממת, תאורג' מחנך לאוקטנה".

"התחנכת בידי רם מעלה ביותר." קיאן אומר במשהו שעלול להישמע כמכבד. "אמרת שהוא היה במקום בו צריכים מכולם דווקא אותך. היית גור אז. איפה ולמה היו צריכים גור?" סקרנות לא רגילה לקיאן נשמעת בקולו.

רפאל מושך בכתפיו. "קשה לחנך גארו במדעים מתקדמים
אחרי שהם משתנים. אני באתי עם יסודות טובים".