21.2.2019 מטיס הוא חומר יצירה משובח

Go down

21.2.2019 מטיס הוא חומר יצירה משובח Empty 21.2.2019 מטיס הוא חומר יצירה משובח

הודעה על ידי זכריני on Thu Feb 21, 2019 1:35 pm

(סיכום שיחה בין איילין לסנו ששוחק בוואטסאפ)

איילין יושבת עם העכברים מלמדת משהו שנראה כמו אנטומיה. היא רואה את סנו, מתנצלת מהר לעכברים וקמה מהר לעברה.
"שלום סנו,מקווה ששלומך טוב. יש לי.. בקשה ..."

"שלום איילין. איך לעזור?"

" סולנום וראד באו אלי בבקשה לרפא את צלקת הקרב של סולנום, ולהסיר את הזיהום שהשתרש שם. אני עלולה להזדקק לכלים... מיוחדים" המבט שלה עובר מהר לידיים של סנו.
"זה קצת מוזר. אבל האם אפשר כמה מהטופרים שלך? הייתי משתמשת בשלי אבל .. שלי יחזרו להיות ציפורני אדם רגילות וזה לא יועיל. אני צריכה סכיני ניתוח מטופרים של קרינוס"

"המצב יותר חמור ממה שחשבתי. לחתוך אותו עם טופרים אמור לעזור?" סנו מוטרדת ומבולבלת

"הניתוח הולך להיות בהומיד. אבל יכול להיות שמה שיש בתוכו מבחינת זיהום ידרוש טיפול אגרסיבי יותר. אני מקווה שלא אצטרך להתשמש בהם, אבל זה כלי שחשוב שיהיה למקרה ש."

"ואת לא יכולה לנתח אותו כשאת בקרינוס?"

איילין נראית מופתעת מהשאלה. "ראית יד של קרינוס? זה ממש קשה לתמרן ניתוח עדין עם טופרים וייד ענקית ושעירה. בעיקר שהפציאנט בהומיד והכל קטן ושביר. זה מאוד... לא מומלץ. בלשון המעטה"

"אני מכירה יד של קרינוס" אומרת בשעשוע קל ומוסיפה יותר ברצינות "ניתוח פחות"

אילין מחייכת חיוך קטן ועצוב של הסכמה ומהנהנת. "וגם אם יכולתי. הטופרים לא מהוקצעים ולא מתאימים לניתוח. אני מתכננת לעבד את הטופרים לסקלפלים מדוייקים"

"כמה כאלה את צריכה?"
"חמישה. אחד מהם לטיוטא, שלושה לכלים ואחד ספייר למקרה שישבר בתהליך"

"יש שם משהו שיכול לשבור טופר של קרינוס? באמת כדאי שמץנוציא את זה משם" סנו מגישה לה את היד "יש לך כלי להוציא אותן?"

היא מחייכת חיוך נבוך "לא שאני יודעת, אבל לא יוצא לי להכין כלים מטופרים לעיתים קרובות. אני עלולה לשבור אותם בתהליך ההכנה של הסקלפלים" נראה שלהודות שהיא לא יודעת להכין משהו ועלולה לפשל מביך אותה.
היא מוציאה מהכיס ערכת יצירה שמקודשת, ומתוכה פלייר. "מעדיפה בעצמך או לעזור?"

"אם זה יעבוד זה עשוי להיות כלי שימושי בעתיד" סנו מעודדת. "תוציאי אותם את" מחליטה "לפגוע בעצמי זה.. מוזר"

איילין מהנהנת. "כן. לא יצא לי ההזדמנות לכלים כאלה כי לא היו מטיסים בכפר..." נראה שהיא קלטה מה היא אומרת והיא נראית לא נינוחה. (אבל בצורה מוזרה נראה שהרעיון של כלים שעשויים מטופרי מטיס ממש מלהיב אותה)
היא מחליטה לכסות על המבוכה במעשים, מחכה שתשתני ומכינה את הפלייר.

"כי הגארו אצלכם היו ממושמעים או כי הרגתם את הגורים?" מתעניינת, יש קצת קור בקול שלה, אבל קצת היסוס

איילין שולפת טופר (בצורה דיי כירורגית וטובה. זה כואב אבל הרבה פחות משציפית. היא הוציאה את זה בדיוק בזווית שהכי פחות תכאב)
"... ממושמעים. אני מאמינה" היא תולשת עוד אחת "יש סיפורים על מטיסים... אבל אני חושבת שמגרשים את ההורים... " עוד ציפורן יוצאת

"נשמע הגיוני. מצד שני, אתם לא צריכים את הלוחמים האלה? סנו חורקת שיניים אבל לא זזה

"אני חושבת שאצלינו ספציפית זה פחות נפוץ כי אנחנו שבט של בני פיון. אנחנו גדלים לצד ובתוך בני הדם. יש פחות פיתויים. תמיד צריך לוחמים. אבל אין מטיס אחד שנולד בתקופה שאני חייתי, ואין אף מטיס בספט. יכול להיות שכאשר כל הספט מאותו השבט והקין של כולם, העניין פחות נפוץ"
היא כאילו נזכרת שהם באמצע משהו, ושולפת את הטופר הרביעי. "עוד אחד, מוכנה?"

"כן. זה בטח נחמד, לגדול במשפחה גדולה ככה. ידעו שתשתני?"

"לא. אצלינו כעיקרון לא בודקים את הילדים. כולם חלק במלחמה, גארו ובני דם. ומגדלים אותנו ללמוד להלחם ולעמוד על שלנו לא משנה מה לונה יעדה לנו." ..."איפה את גדלת"? היא שואלת בזהירות. כאילו לא יודעת אם כדאי לשמוע את התשובה.

"בארצות הברית. עברנו בין ספטים, אני ואימא שלי. לא יכולנו להישאר יותר מידי בספט אחד. אם לא יודעים שתשתנו, איך מונעים מכם לפגוע אחד בשני? שינוי ראשון של הומיד הוא אלים בדרך כלל"

"... בגלל המצב שלך? יש תמיד גארו ורוחות שהם שומרים כל בני הדם, וש גם רוחות  שעוזרות לנטרל גארו זועמים ומשתוללים. זה באמת יותר קל ומסודר שכל הספט שבט אחד וחולקים משאבים" ראה שהיא שחכה בינתיים מהטופר החמישי.

"כן. אף אחד לא שמח להסתיר קרינוס בבית שלו, או לארח מטיס, או אימא של מטיס. הוטל עלינו לנדוד, ולהוות דוגמה. דוגמה למה שאסור שיקרה"

איילין מהנהנת. "ומה עם אבא שלך?"

"הם לא השאירו אותו בחיים" אומרת בפשטות "לא פגשתי אותו. הוא עשה את ריצת המוות שלו כשנולדתי"

היא מעכלת את המילים, ומהנהנת מין הנהון כבד ועמוק כזה, שאומר שאלו החיים, ככה הם, וזה קשה אבל זה מה יש.
"לפעמים אני תוהה אם הפיאנה כל כך ידועים בקין שלהם בדיוק בלל זה. כי אחרת האש בלב שלנו הייתה מכווינה אותנו לאלו ששווים לנו בכוחם ואש גם בליבם, והיינו חוטאים ללונה בכל צעד שני שהיינו עושים יותר מכל שבט אחר" היא הומרת בהרהור, ואז שולפת את הציפורן החמישית.

סנו נושפת, מרגיעה את הכאב "יש לנו הרבה אהבה. צריך לדעת לאן להפנות אותה" נשמע שאלה לא בדיוק המילים שלה.

איילין מבינה שזה לא בדיוק מה שאמרת, אבל מהנהנת. גם לגבי מה שסנו אמרה בקול וגם לגבי מה שהיא מאמינה שהתכוונה להגיד. היא לוקחת את הטפרים עוטפת אותם בזהירות בבד ומכניסה לתיק.

"איך תעבדי אותם?" מתעניינת, מחזיקה ביד אחת את השנייה.

"סכינים, אבני משחזת. לא משהו מיוחד. הציפורניים הן המיוחדות. את רוצה לראות?"

סנו תוהה לרגע ואז מתחילה לצחוק. נראה שאיילין לא מבינה מה מצחיק.

"אה? אמ, אני אשמח לראות מה יצא" סנו אומרת ומגחכת שוב "את יודעת מה הדבר הראשון שמגני מגדל צדק עשו בספט במוט שהם הגיעו?" איילין מטה את ראשה הצידה במחווה זאבית של תהייה.
"הם ביקשו מהאלפא שלי רשות לפשוט לי את העור ולעשות ממנו שריון כי הם שמעו שיש מטיסים שהעור שלהם קשיח" סנו צוחקת.

איילין נראית מזועזעת. "אבל זה יהרוג אותם!"

"זה למה הם ביקשו רשות קודם" סנו מנגבת דמעה של צחוק "אני לא האמנתי שאבוא יום ואתן חלק מהגוף שלי למישהו ככלי. לא שאני משווה, אלה רק ציפורניים"

נראה שאיילין הבינה את ההומור, אבל היא עדיין בהלם מהחלק שבו הלהקה השולטת ביקשה במודע חיים של גארו בשביל שריון. ..."אז אני מודה לך שהסכמת, עכשיו שאני שומעת את המשמעות של זה עבורך. אני מבטיחה להשתמש בכלים שאצור למטרות מכובדות בלבד, כמו לעזור לבן הלהקה שלך"

סנו מחייכת קלות "אני מעריכה את זה"

איילין מנידה את הראש שלה לכיוונה של סנו במחווה של תודה כנה, וחוזרת לעכברים.

"אני חושבת שהם חשבו שזה לא יהרוג אותי. כשאני חושבת על זה. אני חושבת שהוגן לומר את זה. הם רצו לפגוע קשה, לצלק אולי, אבל לא התכוונו להרוג"  מעירה ברגע שהיא באה ללכת. "בהצלחה."
זכריני
זכריני
בוגר
בוגר

מספר הודעות : 1985
Join date : 28.11.18
מיקום : במסיבת תה בראש של עצמה

חזרה למעלה Go down

חזרה למעלה


 
Permissions in this forum:
אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה