Re: ראד מחפש שרשראות מנופצות 10.3 בקיירן

על ידי שלשלאות מנופצות Tue Mar 12, 2019 3:23 pm

"לצערי אין לי רוסית. דימפנה אוקונור, שלשלאות מנופצות. את יכולה לקרוא לי די, אם זה עוזר." היא מנסה לשדר רוגע ונינוחות, למרות שהיא לא רגועה במיוחד. "ייתכן שנוכל לבקש עזרה בתרגום מעכבר?"

על ידי **Story Teller Wolf** Tue Mar 12, 2019 3:48 pm

"קטרינה סילנקובה, משושלת סילנקובה נושאי קלייב השלג של מוסקבה אשר לחמו בצ'רנוביל. מבקתת השמש ושבט ירח הסהר. בת דם לכסופי הניבים, תחת חסותו של סופרוסין". היא קדה קידה קלה ומנומסת ומהנהנת לשאלתך האחרונה.

על ידי שלשלאות מנופצות Tue Mar 12, 2019 3:51 pm

דימפנה קופאת. "סלחי לי בבקשה לרגע," היא אומרת באנגלית, ועוברת לעברית, "דם ואפר..." היא נשמעת מעט מודאגת, "אני...הולכת להניח שיש לנו אישור לדבר איתה? כלומר, כסופי ניבים מאוד מגוננים על בני הדם שלהם, בייחוד כאלה שעברו טראומה, ואני לא רוצה שניתפס כמסיגי גבול כאן. זה ייצור אי נעימות שלא לצורך."

על ידי ראד, דם ואפר Tue Mar 12, 2019 4:20 pm

הוא מהנהן ועונה בעברית "הוא נתן אישור לדבר עמה ולשאול שאלות , לדבר על שהיה"

על ידי שלשלאות מנופצות Tue Mar 12, 2019 5:09 pm

"אוקי. טוב. זה מרגיע." בעברית, ואז, באנגלית, "אני מתנצלת, רציתי לוודא שסופרוסין אישר לנו לדבר איתך. רק רגע." היא מסתכלת ימינה ושמאלה, מחפשת עכבר.

על ידי **Story Teller Wolf** Tue Mar 12, 2019 5:19 pm

"לא מבינה טוב אותך" היא אומרת בעוד שדימפנה שמה לב שעכבר קטן שהאזין לשיחה צץ לו מבין העצים,
הוא מתקרב נעמד זקוף ומתחיל לדבר רוסית, שניהם צוחקים יחד לרגע ומהנהנים יחד אל עבר שניכם.

על ידי ראד, דם ואפר Tue Mar 12, 2019 5:23 pm

ראד כן מבין את העכבר Smile

על ידי **Story Teller Wolf** Tue Mar 12, 2019 5:30 pm

(עמיחי: ספיריט ספיץ'' לא עוזר כשהעכבר מדבר שפה אחרת במכוון. הוא גם לא עוזר כשעכבר ידבר עם עכבר אחר- בשביל זה יצטרך ביסט ספיץ'. פרנק: לכן ראד לא יבין)

על ידי שלשלאות מנופצות Tue Mar 12, 2019 5:37 pm

"תודה לך." דימפנה מחייכת אל העכבר. "אני אשמח אם תוכלו ללמד אותי רוסית בהזדמנות, תגידו מה אני יכולה ללמד בתמורה, הבנתי מגרינפינגרז שככה זה עובד מולכם. שנכנס? יהיה יותר נוח אולי לדבר במקום פחות חשוף. או שאת מעדיפה בשמש?" היא פונה אל קתרינה, "אני העדפתי תמיד לשבת בחוץ בשמש, איפה שהם לא יכולים לטייל חופשי."

על ידי **Story Teller Wolf** Tue Mar 12, 2019 6:13 pm

"אכבר וסטנגה מלמדים, אומר העכבר, הם מחפשים משהו לשחק איתו, דברי איתם" אומר העכבר והמנחה שמפנה אותך אל עמיחי בנושא Smile

"בשמש" היא מגיבה בפשטות. (העכבר מתרגם אותך ואותה מעכשיו אלא אם כן אגיד אחרת)

על ידי שלשלאות מנופצות Tue Mar 12, 2019 6:18 pm

"כן, חשבתי. בסדר." אם יש ספסל או סלע לשבת עליו, מה טוב, ואם לא דימפנה תתקפל בתנועה חיננית יחסית לישיבה מזרחית על הקרקע. "זה בסדר מבחינתך אם אשאל אותך כמה שאלות על מה שעבר עליך?"

על ידי **Story Teller Wolf** Wed Mar 13, 2019 12:37 am

יש ספסלים בח' השולחנות, קטרינה מתיישבת והעכבר עולה על השולחן.
"את יכולה תמיד לשאול, אני לא מבטיחה תמיד לענות".

על ידי שלשלאות מנופצות Wed Mar 13, 2019 11:33 am

"הגיוני ומקובל. תוכלי לספר לי - הבנתי מדם ואפר שחטפו אתכם ערפדים. תוכלי לספר לי איך ומתי? ואם ידוע לך מאיזה שבט הם היו? כל מה שאת יכולה ומוכנה לספר לי, בעצם."

על ידי **Story Teller Wolf** Wed Mar 13, 2019 8:05 pm

"זה קרה לפני 6 שנים, במהלך ביקור דיפלומטי בפולין, חטפו אותי בדרך. שבטים זה מונח לגארו, לא לערפדים. אני לא יודעת איזה סוג הם היו, מאיפה שאני מגיעה ברוסיה ישנם בעיקר ברוחה ונוספרטו. אני יכולה לספר לך שמדובר בתעשיית צללים כלשהי של מסחר בבני דם ואפילו ראיתי גארו גור אחד. לרוב יש תחלופה ולא נשארים זמן רב באותו המקום או באופן כללי בחזקת הארגון הזה".

על ידי שלשלאות מנופצות Wed Mar 13, 2019 10:35 pm

"מי האנשים שלהם? כמה זמן היית אצלם? ו- תסלחי לי שאני שואלת, מה עשו איתך אחרי זה? הבנתי מדם ואפר שאת חסינה להשפעות של הדם שלהם, היו להם דרכים אחרות לשלוט בך? לא שחסרות..." היא נאנחת. נראה שהיא עושה מאמץ מודע לא לשדר זעם, וזה עולה לה.

על ידי **Story Teller Wolf** Wed Mar 13, 2019 11:14 pm

נראה שהיא מתאמצת להיזכר "אני זוכרת שהיו סוכני DEA שחטפו אותי, אולי יש להם קשר לארגון הצללים הזה, אולי רשויות אחרות ונוספות. אני הייתי מאז שחטפו אותי, 6 שנים. אני אכן חסינה לדם שלהם וגם לשליטה המוחית אבל אכן יש להם אמצעים אחרים, כמו הסם שלהם ודרכים אחרות נוקשות יותר" היא חושפת בצנועה קלילה צלקות וסימנים כחולים ושחורים לאורך הירך, הבטן ומתחת לצוואר.
"בשלב מסויים הם פשוט שוברים אותך, בדרך כזו או אחרת".

על ידי שלשלאות מנופצות Mon Mar 18, 2019 11:36 pm

[סליחה, חיים נעשו עמוסים ושכחתי)

הסימנים גורמים לכעס שדימפנה מנסה להסתיר כמעט לגלוש החוצה. "בסוף כל אחד נשבר." היא מסכימה בלי שמץ של שיפוטיות. "שרדת שש שנים. אחרים לא שרדו, לא היו שורדים. אם זה לא מרגיש חשוב עכשיו, בעתיד זה אולי ירגיש משמעותי. כאן, עכשיו, יש לך את כל מה שאת צריכה? משהו שאני יכולה לעזור לך איתו?"