ראד חוקר מארה . 16.7 במקום מוצלל ושקט

האם ימצא אותו?

'צל מארה' לא אוהב חקירות אבל בוא יהיה מסוקרן

ראד יראה חורק שיניים כשייגש אליו, זה לא מכעס כמו בפולמוס עצמי
''שלום צל מארה.. אני יודע שאתה לא תאורג' אך יש לי בעיה שאולי תוכל לייעץ לי עליה הנוגעת לשבטך''

"מעולם לא הייתי גארו רוחני אבל שאל, ואולי אוכל לעזור."

הוא מהנהן ונושם ארוכות לפני שיתחיל ''לפני מספר ימים סהיר ביקשה ללמוד מתנה מרוח אבות לאדוני הצללים בשם נחשול הסערה, פילדוקס בכיר לשבטו אשר מת בעקבות ... מאבק פנימי בשבט. '' הוא נד כמשחזר ידע שהיה בעבר ''הוא היה ידוע כאימה לערפדים בזמנו ומת בארצנו לפני יותר מתשעים שנה. נחשול הסערה דרש מסהיר לבצע שליחות, הוא הביא לה מצפן ואמר שממתינה לה חבילה אשר סביבה הרבה מלכודות אשר נחשול הסערה רוצה שנעביר לרוח אחרת מברוד סבא רעם.'' הגבות שלו מתקווצות בתסכול ויש הד של זעם אפו שהוא בכל העניין
''נחשול הסערה הזהיר אותנו לא לדבר יותר מידי עם רוח הצללים ושיש לנו זמן מוגבל להביא את החבילה ליעדה אך סרב להסביר למה אנחנו צריכים להעביר אותה, מה נמצא בה ולמה יש הגבלת זמן... הוא גם ציין שעלינו לשמור על הביצה מכל פגעה.

עשינו דרכנו, עברנו מלכודות, הגענו לעץ ובו ביצה של עורב סערה - לקחנו את הביצה, הבאנו אותה לרוח הצללים יחד עם פתק אשר נחשול הסערה דרש שנעביר יחד עם החבילה. כפי שרוח האבות המליצה - נמנענו לספר מעבר למה שאנחנו חייבים. כששאלה מאפו הגיע החבילה לא פירטנו, כשדרשה שנפתח את המכתב ונקריא אותו הגורה הסכימה וקראה -לא שכחתי, זאת היא נקמתי- ו... בדיוק אז שמענו עורבי סערה בגבולות הטריטוריה של אותה רוח אשר התחילו תוקפים אותה, קוראים לה גנבת... נחשול הסערה לא סיפר לנו שהוא התכוון שנתן את החבילה ונברח ברגע שסכנה מגיעה - הגורה החזיקה את החבילה וציינה שהיא לא ידעה שזה נעשה ללא אישורם של עורבי הסערה ושהיא לא מוכנה שיפגעו בשל הטעות הזאת ברוח הצל או באף אחד אחר... התפתח קרב אשר בו העורבים הרגו את רוח הצל ודרשו את הביצה ואת החיים של הגורה ושלי. '' הוא חורק שיניים וממשיך

''הגורה הסכימה לתת את שמו של רוח האבות בתמורה למשימת רוחות שנשלם לעורבי הסערה והללו הסכימו בעבור מסימה נוספת לחייב את רוח האבות לתת לסהיר את המתנה שהבטיח. כעת אני מתלבט מולך כאדון צללים וכאחד חכם - אני לא רוצה שעורבי הסערה יביאו להרג של אותה רוח אבות, אני רוצה למנף קשר חיובי עם עורבי הסערה ולכן אני חושב לקחת משימה שלישית מהעורבים בתמורה לכך שיחוסו על חייו של נחשול הסערה וזאת למרות שניסה לעקור את עינה של הגורה כשהבין שהתוכנית שלו לא תעבוד''

"תסלח לי אך אענה לך מעט בעקיפין.
לפני כמה חודשים מצאתי את עצמי בצד השני של האומברה, זה ששבטכם מכיר טוב מכולם.
חיפשתי שם משהו שאבד לי ובאתי במגע עם הסערה, המערבולת. (maelstorm) מיד ידעתי מה סבא רעם חושב עליה.
האם אתה יכול לנחש?"

"שהיא יכולה חהיות מלכודת לאויבינו עם רק נמצא דרך להביאם לשם ולמנוע ממנה להתקיף את אדמות החיים?"

'צל מארה' מחייך.
"זוהי מיסקונספציה שכיחה. גארו תופסים כך אדוני צללים, אדוני צללים בד"כ טוענים מצידם שכל הגארו צריכים לחשוב כך.
אבל לא סבא רעם.

אתה לא התיאורג' הראשון שנתן לאחרונה לסבא רעם אופי של עורמה. זה לא נכון. סבא רעם הוא טוטם של כבוד.
הכבוד המוחלט והבלתי מתפשר. הוא בין הטוטמים היחידים שהבאן שלהם אפילו חל על רקדנים.

סבא רעם עם כך, מקדש היררכיה, וכיצד זו נקבעת - בכל מקום בעולם?"

"שמירה על מילתך, משימתך, קרוביך והדברים השייכים לך"

"העם הצמית בפלשתינה, ירא האל, דובר האמת, זה שמשפחתו הייתה עבורו הכל, יכול היה אי פעם לעלות במדרגות ההירכיה?
האם רועה בן לחמולה סונית, גם הוא עונה על כל הדרישות שפירטת, ישיג תפקיד מפתח בשלטון העלווי - שיעי בארצות אלה?"

''תמית יוכל עם יפסיק להיות צמית או עם יוכיח עצמו כטוב מכל הסובבים אותו וערך בלתי ניתן להחלפה בעבור אדונו. כמוהו גם הרועה יוכל אם יצליח להוכיח שהיותו סוני הנו חסרון שראוי לשלטון העלווי להתעלם ממנו.''

"בדוגמה השנייה יש גורם של פוליטיקה ופחד אבל באופן כללי אתה צודק. אם כך כדי לעלות במעלה ההיררכיה אחד צריך להתחרות בשני.
יש שיגידו שמדובר בברירה טבעית אבל זה כמובן לא מדויק. ישנן דרכים רבות בהם החלש יכול לעלות על החזק - כל עוד יש לו את הנכונות להתחרות על כך.

ועדיין יש כאלה שנקודת ההתחלה שלהם תהיה קלה יותר גם אם הם פחות ראויים, על כן סבא רעם מצווה על אותו צמית:
'אם אתה ירא אלוהים, אומר אמת, ואחיך חשובים לך חובה עליך להראות לאותו אציל רך לבב, וחוטא שלא מגיע לו כבוד.
הסערה שלי תביא לך הזדמנות, ואתה, שליחי, בבוא היום, תביא את הסערה.'


מצד שני, סבא רעם לא סובל טיפשות. לכן אלו שרצים אחריו מקבלים כבוד ונימוסים על - טבעיים.  אם אותו צמית יבוא לאציל וירק בין רגליו הוא יוצא להורג,
ולכן הוא טיפש וכל מעלותיו לא יעשו אותו ראוי יותר, היה עליו לנצל את הסערה.
אותה סערה תיתן לצמית לזרוח, אם הוא ינצל אותה, ואם הוא יעמוד בה, 'ירכב עליה', אז שורשיו יהנו מהמים וענפיו מהמקום שהיא סיפקה.

(לעומתה, אם אחזור לשאלתי המקורית, ה'סערה' באומברה האפלה, ה'מערבולת' לא תשאיר אפילו את האנטרופיה.
היא משמידה סופית ולא מותירה דבר.)

כעת אתה יודע מהו החוט שהשבט שלי הולך עליו, עלינו לשמור על הכבוד מוחלט אבל אל לנו להיות טיפשים.
אם ראית את 'משחקי הכס' יש שם דוגמאות טובות לכל הסוגים.
חלק מכובדים ומאבדים את ראשם, חלק רוצים בטוב אבל לא יודעים איך להשיג אותו.
אחד יודע לרצות את שטוב לרצות, והוא גם יודע כיצד להשיג אותו.


הברוד של סבא רעם גם הוא כזה. אם כך, ולאור מה שאתה יודע עתה. שאלו את עצמכם:
'מה סבא רעם רוצה ללמד אותנו?' כל הדמויות ב'סידרה' שאתה תיארת, הם, אחרי הכל, שליחיו.
אם הם רוצים בכך ואם לאו.

''שתהם פעלו מכבוד.
הוא מחובתו לנקום ברוח שפגעה בו
היא מחובתה לשמור על הביצה שנלקחה.

אך השאלה האם לדעתך הוא ראוי למידת חסד, גם אחר שניסה לקחת עין וגם לאחר שאני כבר נדרש לשלם חוב לא קטן לעורב בגלל מידע שלא מסר לי מסיבותיו שלו''

"למה אתה שואל אותי?" 'צל מארה' שואל

''כי תהיתי מה נכון יותר כאדון צללים לעשות וכאחד שרוצה לקבל את כבודן.
האם לקחת על עצמי עוד משימה בכדי להושיע את רוח האבות תסייע לי בעני שתי הרוחות? כיצד הן יראו את הפעולה הזאת לדעתך וכיצד אוכל לפייס את העורבים מלבד לקחת על עצמי עוד משימה''

"מה אתה חושב שנחשול הסערה חשב לעצמו? בתור אדון צללים ורוח אבות."