20.8 בבוקר, באה לשדרג סטטוס

אלית'יאה מחפשת את סטטוס אפגרייד, בקיירן או בטריטוריה שלו או איפה שהוא נמצא.

סטטוס אפגרייד נמצא בשטח הספט בפיזי הוא יושב עם לפטופ ומסתכל על מצלמות אבטחה

היא ניגשת אליו, בהומיד. "ידעת שיש ראטקין שצופים על הגבול? גם אותם רואים במצלמות האלה?"

"לא ידעתי, ולא רואים"
מהיכן המידע?

"רוח גבית אמר לגיבור המחר. אנחנו עובדים על זה. אני לא יודעת אם הם עוד שם. אבל אפשר אולי לנסות לגרום למצלמות לראות אותם? אני...לא בטוחה כמה המצלמות שלך חכמות, אבל הן שלך אז אני אניח שמאוד." היא מתיישבת. "כשיהיה לך זמן, אני צריכה ללמוד עוד על הסייבר אומברה."

"אני אברר איתם. הדרך הטובה ביותר ללמוד על הסייבר אומברה היא לבלות שם זמן. מה את רוצה לדעת על המקום?"

"רצתי לשם איתך, כמה פעמים." היא מציינת. "אני צריכה לדעת אם אפשר להעתיק לשם או להעביר לשם רוח קיירן."

"מה קורה אם מזמנים רוח קיירן הרחק מהקיירן שלה?"

"לא יודעת, לא ניסיתי. מה קורה?"

"אני לא יכול להגיד שאני מומחה גדול בענייני רוחות, אבל רוח קיירן היא רוח מבוססת מקום, ככל שנרחיק אותה מהמקום שלה זה יכול לפגוע בשני הצדדים, גם באופיה של הרוח וגם בקיירן שהיא חלק ממנו. הקיירן לא יכול לשרוד בלי הרוח, והרוח לא בהכרח תשרוד בלי הקיירן, לפחות לא באותו האופי שהיא קיימת כרוח קיירן.
בעוד כקונספט אפשר להעתיק את מקומה של הרוח, זה ישנה אותה. השאלה היא האם זה הדרך שלך לשמר את הקיירן ואת הרוח שלו?
יש כאן הרבה תיאורטיקה, אבל אם אני מבין נכון על מה שאת מנסה לעשות, אולי כדאי ללכת עם פראקסיס ווירם ברינגר והכיוון שלו לסגור קיירן בטקס מכבד. האפוקליפסה נושפת לנו בעורף ובעוד אפשר לשמר זיכרון של המקום, או אולי אפילו בכוח רב לשעתק את כל הקיירן, זה לא יהיה אותו הקיירן."

"אפשר שאם אני אסביר את הצורך, יהיה מובן יותר. אתה מכיר את ספט ילדיו של אריבראטה, בטורקיה? ספט של ידע. רוח הקיירן שלהם היא ספריה, ענקית, עם סודות עתיקים, מידע שאין בשום מקום אחר, וגארו במשך הרבה זמן יכלו לבוא וללמוד שם. הספט נמצא ליד עיר גדולה, אנקרה. רוח העיר של אנקרה - בהתחלה רק היא, אבל היא אכלה מאז כמה רוחות אורגת אחרות וגדלה עוד יותר - מתקדמת לכיוונה, יותר עם כל יום שעובר, ומתכוונת לאכול את הקיירן. אחרי שהיא תעשה את זה, הרוח מתכוונת להמשיך ולאכול עוד קיירנים - אגם הכלבים, המפל השחןר, ואז ספט לב חכם. אחרי זה, הקיירנים של יוון. כל זה ייקח שנים, אבל ילדיו של אריבראטה, כמעט לא נשארו גארו שמגינים עליו, והרוח קרובה מאוד. הספט ייפול, והמידע ילך לאיבוד. יש דרכים לנסות לשנות את זה, אבל...קשות. שלא בטוח יעבדו. ואם אני אציל את הספט האחד הזה, האחרים עדיין בסכנה. במחשבה שלי, גם בלי לשמר את הקיירן עצמו, אפשר לנסות לשמר את המידע, את רוח הקיירן והספריה. הסייבר אומברה מוזר מספיק שאולי אפשר לעשות את זה שם."

"לשמר אולי, כדאי לשאול את הAI, היא טובה בשימור מידע"

"כן...מה היא אוהבת? איך הכי טוב לזמן כזו? או איפה אפשר למצוא אחת?" היא שומטת כתפיים. "אם יש סיכוי להציל את המידע הזה, אני צריכה לנסות. לסגור את הקיירן בטקס שפראקסיס ווירמברינגר יצר, במחשבה שלי לא יציל את הספריה. אי אפשר לדעת מה יתעורר, כשיפתחו מחדש. וזה לא יעזור לקיירנים האחרים, אי אפשר לכבות את כל טורקיה."

היא אוהבת חוקים וידע והתחייבויות, רוח הקיירן בסייבר אומברה היא גם AI, נראה לי שזה הפתרון הטוב ביותר

לאחר רגע של מחשבה, היא מהנהנת. "בסדר. אני אנסה לדבר עם אחת כזו, תודה."

עורב ישראלי פיזי, אחד מהרבים שנמצאים בשטח הקיירן מגיע להקשיב לשיחה. או אולי סתם להיות באזור, הוא עורב הוא לא באמת מבין עברית.