מידת החסד ומחלקה ראשונה 11.08.18 ארוחת צהריים

דרור וסמי יושבים לאכול המבוגרים לארוחת צהריים ולדבר על נושאים שונים ומשונים

"באמת שלא היית צריך.. הייתי יכול לבשל לנו משהו מהר, יש עוד אוכל במקרר והבני דם לא ממש ממש כועסים כשאני גונב ממנו" הוא צוחק ופותח את קופסת ה-BBB
"והקולה דיי מיותר, אני לא שותה ממותקים גם ככה.. אז, כאילו, תפנק"

סמי מחייך "אני אזכור את זה" וצוחק קלות "אז יש לך עוד בקשות לארוחה הבאה?"

"יותר בשר פחות שמן" הוא צוחק ומביט על הקציצה שלו
"סתם. ממש תודה, באמת. גם ככה עוד אין לי גרוש על התחת."

"אין בעיה, אם אתה צריך כסף, דבר איתי. אין לי הרבה, אבל אני אשמח לעזור עם מה שיש לי" סמי מחייך לעברו "איך הולך לך בתור אלפא?" הוא שואל בחמימות.

"סבבה. דיי מוניתי על ידם, אז זה לא שיש בעיות בנושא. הם עוד מתווכחים על שאר הפוזיציות ואני מקווה שמתישהו ידעך האגו ומישהו יבין שהוא האומגה." הוא לוקח ביס גדול של נער בגיל ההתבגרות, ונראה מהורהר

"מה אתה חושב על התפקידים בלהקה?" סמי שואל מסוקרן "עד כמה אתה מייחס להם חשיבות? ועד כמה אתה מאמין שהם זליגים?"

"התפקיד יותר חשוב לי מהמעמד. אני צריך יועץ שיידע להגיד לי כשאני אידיוט- זה שהוא כאילו האחרון במעמד פחות מזיז לי. ככה אני גם צריך מישהו שאני סומך עליו להיות לידי ולהחליף אותי אם.. אני לא.. אהה.. לא מתפקד." הנקודה האחרונה מוציאה אותו מריכוז

"ומה בנוגע לתפקידי שלום ותפקידי מלחמה, האם הם זהים בעינך?" הוא שואל אותו במהירות בכדי לוודא שדרור לא מספיק לחשוב יותר מידי על האופציה של מותו.

"כאילו, כן- אבל זה לא שאני כזה נאצי על זה. אני לא אשפוט כל מי שיציע לי משהו בזמן קרב. הם פשוט צריכים להבין מתי זה נכון."

"זאת השקפה נפוצה" סמי מהנהן בהבנה "למרות שיש לי עוד הרבה ללמוד, הייתי אלפא במשך כחצי שנה, וראיתי בעיות רבות וריבים רבים שצצו בלהקתי המנוחה. אם תרצה אי פעם עצה מאלפא לשעבר שלמד מטעויות רבות, אתה תמיד מוזמן לשאול את עצתי" סמי אומר בכאב מסויים

"תודה. אהמ.. ת'אמת יש משהו אחר שחשבתי לשאול אותך.. על, אהה.. מה שדיברנו עליו במוט הקודם.." הוא מודה במבוכה קלה

סמי רואה שהוא גרם לדרור לחוסר נוחות, נראה שהוא לא בטוח מה לעשות ואז דרור העלה משימה, הוא טוב עם משימות, והוא מתרכז בבקשה של דרור.

"בשמחה, כיצד אוכל לעזור לך?"

"זה קרה שוב. בקרב. הרוח אבות." הוא אומר בשקט

"אני מבין, זה בהחלט בעייתי.

כמה המחנך שלך לימד אותך על רוחות אבות?"

"שופך האור הוא.. אה, היה... נווד דומם." הוא מציג את המובן מעליו



"...ואתה מהלך זכוכית" הוא מזכיר לעצמו את המובן מעליו

"אוקי. בוא נתחיל בלרשום ולסדר את כל המידע שאנחנו יודעים על רוח האבות שלך. משם נמשיך הלאה"

"אוקיי.. מאיפה להתחיל? אתה רוצה דף וע-" הוא משפיל את המבט שלו לשולחן בהבנה
"אנחנו יכולים גם לעשות את זה בפעם אחרת אתה יודע. ההמבורגר שלך כבר כמעט קר.."

סמי נזכר שיש לו אוכל, הוא לוקח ממנו ביס גדול. הוא יחכה עד לאשר הוא יבלע

"דף ועט זה בהחלט רעיון טוב" הוא מהנהן. ואז חושב לרגע "אפשר לעשות את זה בפעם אחרת, החלטה שלך"

"נראה לי נעשה את זה מסודר באמת. גם עם חרון האלה, ואולי אד- שאשכרה ראו אותה.."

"זה נשמע כמו רעיון מצויין" סמי מהנהן. "ישיבת תאורגים בנושא"

"תודה על הכל. באמת, אני ממש מעריך את זה."

"אני רק שמח שאני יכול לעזור" נראה שהוא אומר את זה בכנות "ואם יבוא לך מתישהו לצאת לאכול בחוץ... אתה מכיר את המספר שלי" הוא אומר בחיוך