חושך, צללים וחסד (מידת החסד ומרקיד הצללים), 11.9.18, שעות הערב, קיירן אנטיפטרוס

ויקטור יתהלך בקיירן בתקווה למצוא את הגארו העונה לשם מידת החסד.
ריח של אורן אחרי הגשם יעקוב אחרי ויקטור.

מידת החסד ישוב בישיבה מזרחית באחד מהפינות המבודדות בקיירן, בדיוק מסיים דיון ממושך עם עכברה קטנה וירוקת עיניים בלבוש אחות
"מרקיד הצללים! אהלן" הוא מזמין אותו לשבת איתו על הדשא הדליל

ויקטור מסתכל על הדשא מחייך קלות ומתיישב בישיבה מזרחית מול דרור.
ויקטור אומר בקול חלש ״יש לי מידע קטן על הבעיה שלך, מצאתי מישהו עם השם הזה״

"איזה שם? מה שם? איזו בעיה?" הוא שואל בסדר חשיבות

ויקטור אומר ברוגע בשקט ״ ׳מגיע אחרי החושך׳ , שם של גארו מרומניה, הבעיה שלוקחים לך את השליטה מהגוף״ הוא עוצר קצת ואז אומר בחיוך קל ״רוצה לשמוע מה מצאתי?״

"מרומניה?" הוא מאוווווד מבולבל
"או..קיי, שוט- מה מצאת?"

ויקטור אומר בשקט ״הוא לא מתאים לרוב הדברים, זכר, אדון צללים, מרומניה. אבל המקורות אומרים שלפחות היה בזמן האחרון. גארו, בשם המעשה ׳מגיע אחרי החושך׳.״ הוא עוצר ואז אומר ״הייתי מתעלם מזה כמקרי... חוץ מפרט המידע האחרון. הלהקה שהוא חבר בא רצה אחרי חד הקרן השחור״

"..וואלה. אבל באמת מוזר, עם זה שהיא אישה. אולי היא מכוונת לשם...?"

ויקטור נראה מבולבל ״מכוונת לשם?״

"כאילו, אליו. אל הבא לפני החושך. לא שאני יודע למה שהיא תרצה שנגיע אליו..."

ויקטור אומר בקול שקט ״אני לא יודע. אולי תשאל את הטוטם הלהקתי שלך לעוד מידע. בכל זאת אתם רצים אחרי אותה רוח. ״

"כן, זה כנראה הפיתרון. תודה על העזרה"

ויקטור אומר בשקט ״בבקשה״ הוא מוסיף בשקט ״אם אנחנו כבר מדברים, אשמח לדעת מה אתה יודע על מאכלת שחורה.״

"תאורג' זקן, בקן שבעזה, מנהיג של רקדני הספירלה באזור, ועם המון המון המון קשרים לכל מה שהולך בארץ. נראה שעדיין יש ערפדים (ואחרים) שחושבים שהרקדנים הם הגארו היחידים הארץ, ולרובם יש עסקאות עם מאכלת שחורה מאיך שזה נראה."

ויקטור שואל בשקט ״ידוע לך כמה זמן הוא פועל בישראל? עוד מידע על תומכים שלו או משהו?״

"מספיק כדי להיות חלק בהפלה של "זהב למכביר". מספיק כדי שיהיו לו חברים ערפדים בצפון ועסקת הפסקת אש עם בני אדם שתחת הרעלה."

ויקטור נראה מבולבל ואומר ״זהב למכביר? מה זה? איזו הרעלה?״

(ה-רעלה. The Veil.)
"הקיירן העזתי. תשאל את מגני מגדל צדק- הם חקרו אותו מלמעלה למטה, משם הספרייה האומברלית של סופרוסין. חשפו אותו במבחן החניכה שלי. הוא נחתם לפני שהתולע הצליח להגיע אל הלב שלו. כל הלוחמים מתו. הרבה מבני הדם גם כן, או זוהמו." משהו מאוד מר עולה בפניו וקולו של מידת החסד

ויקטור נראה לא מרוצה הוא אומר ״הבנתי אשאל אותם, תודה על המידע״

"אין בעיות. אה, והבני אדם- הם לא מהתולע, ובטריטוריה שלי. אני מטפל בזה. יש?" הוא מוצא לנכון להבהיר, עם ברזל שלא נשמע קודם בקול שלו

ויקטור אומר בקול כבר לא שקט אך רגוע וברור ״ ברור, מידת החסד״

הוא נותן חצי חיוך "גם לי מותר ללמוד מהשיעורים שמועברים עליי." הוא כביכול מתלוצץ
"אני סתם בחרדה שיקפוץ מישהו שחושב שהוא מבין יותר טוב ויחליט לקחת את זה לידיים שלו. קיצר, תודה על הכל."

ויקטור מחייך קלות ואומר ״ מקווה שזה יעזור לך למטרה שלך. אני מאחל לך בהצלחה״