אל חשמל תשוב

דומיניק נתקל באשלין בקיירן בצירוף מקרים משמח. השיער שלה כבר התחיל לצמוח - שיער קצוץ בצבע חום כהה, כמעט שחור. "היי," היא אומרת ומחייכת לעברו, "מה קורה?"

'אל עפר תשוב' מחייך אליה בחזרה חיוך מעט עקום, הוא נראה מעט עייף.
"עוד יום עוד עבודה, מה איתך?"

"אני בסדר. כנ"ל. אז איך בישראל בינתיים?"

'אל עפר תשוב' עונה "בעיקר חם.
זו גם מדינה קצת מוזרה, אני עדיין לומד אותה.
מאיפה את הגעת?"

"מארה"ב, ספט הוליווד." עונה אשלין. "אמרת שאתה מקראקוב, נכון?"

'אל עפר תשוב' מהנהן, "כן, בפולין.
את מכירה את האזור?"

"לא הייתי שם אף פעם," אשלין עונה. "איך שם?"

"זה אזור קריר ונעים, יש שיגידו שהוא מעט אפור אבל כי אנשים נוטים לטייל באזור ההיסטורי של העיר שנשאר מדכא מימי מלחמות העולם.
יש בעיר מספר אזורים מקסימים,ואם את יודעת לחפש אפשר למצוא גם מחוצה לה.
מה לגביי ארה"ב? איך היה האזור שגדלת בו?"

"גרתי בLA כל החיים שלי. זה... כאילו, יפה שם. החוף מדהים. ותמיד יש מה לעשות. אבל זה מקום די רקוב."

"רקוב... מבחינה על טבעית? אני לא אתפלא אם המקום שורץ הקוסמים וערפדים."

"המצב שם לא כזה נורא, האמת. כאילו. יחסית לעיר גדולה - יש המון חרא מן הסתם, אבל יש ספט גדול וחזק שמטפל בזה, להקות עם טריטוריות עירוניות שעושות שם עבודה מדהימה." אשלין מספרת בחיוך, וברור שהיא מאוד מעריכה את הספט שהיא הגיעה ממנו ואת הנפשות הפועלות בו. "לא, התכוונתי לאנשים הרגילים."

"דווקא האנשים? מה הם עושים שכל כך גרוע?"

"אני יודעת שלהתלונן על זה זה הכי בעיות עולם ראשון," אשלין אומרת וצוחקת, "היה לי מלא מזל במלא מובנים. זה פשוט מקום קצת מטורף לגדול בו."

'אל עפר תשוב' מגחך "כן, לכל אחד יש את הסיפור שלו.
אז אם היה לך כל כך כיף שם, למה עלית לארץ?"
הוא לא נשמע עוין, אלא באמת סקרן.

"אולי שמעת כבר על ההקמה של ספט ישראל - הקיירן הזה נכבש בקרב גדול שרוב הלוחמים בו נהרגו. יצאה קריאה לספטים ברחבי העולם לשלוח לכאן להקות כדי להקים ספט." אשלין מספרת. "הייתי חברה בלהקה שנשלחה לפה על ידי האלדרים של הוליווד, מהלהקות הראשונות שהגיעו. ראינו בזה שליחות והזדמנות."

כשהיא מתארת את מה שקרה צער מבזיק בעיניו, הוא עונה בפשטות "זה תמיד כואב לאבד משפחה.
יש לך טריטוריה בארץ? בני דם?"

"לא."

'אל עפר תשוב' חושב קצת, הוא שואל "מה המאכל האהוב עלייך?"

אשלין מגיבה בצחוק מריר.

'אל עפר תשוב' לא זז, לא מחייך, ממתין לתשובה.

"סליחה. פשוט כולם ממש רוצים להאכיל אותי בזמן האחרון." אשלין אומרת. "לא חשוב. מזמן לא אכלתי סושי טוב."

"הממ... אילו דגים את אוהבת?"
הוא נראה מהורהר אבל יש רמז של חיוך ממזרי בקצות שפתיו.

"אני אוהבת לנסות דברים חדשים - יש מלא דגים טריים מעולים בישראל, עוד לא בדקתי הכל."

'אל עפר תשוב' נראה מעוניין, "את מכירה שוק דגים טוב?"

"לא יצא לי להסתובב בשווקים הרבה, אבל אין בעיה לברר."