יום שני ה-17.12- עיניים חודרות מחפשת את בלו מון

עיניים חודרות מסתובבת הקיירן עם ערימה של ספרים כבדים שכמעט  מכסה את ראשה.
הידיים שלה מתחילות לכאוב

״ היי , מה קורה?״ שואל לוקה בחיוך , הוא לוקה מידה את ערמת הספרים שלה ,״ לאן את לוקחת את כל הספרים האלו?״ הוא שאל, ברצונו היה לעזור לה.

“עכשיו שאני חושבת על זה אני לא בדיוק יודעת״ היא אמרה מעבר לחומה.
“אבל אני כן אשמח אם תיקח ספר או שנייים ונשב איפהשהו- אני חיפשתי אותך״

״ חיפשת אותי?, טוב, אז אני זה שמצא אותך״ הוא אמר בחצי חיוך מעט מתגרה

היא צחקה
״כל אחד היה יכול למצוא אותי כל עוד אני במצב הזה״

״ האם את אי פעם תרצי שאני לא אמצא אותך?״ הוא שאל בציחקוק קל

"ברור שלא לוק. אתה הגארו היחיד פה שאני באמת מכירה," היא אומרת בטון נעים. ברגע הזה היא מוצאת פינת דשא מקום שנראת יחסית נוחה.
"רוצה שנשב פה?"

״ ואת תכירי פה עוד את כולם, אנחנו ספט קטן זה יהיה קל״ אומר לוקה ומיישב ליידה , הוא מניח את הספרים על ברכיו ,
״ אז מה את קוראת?״ הוא שואל ומתחיל לעין באחד הספרים

“טוב אני לא בהכרח מתכוונת לקרוא את הספרים- אני עכשיו יד שמאלו של ראד דם ועפר והוא ביקש ממני לאסוף ספרים כדי להקריב לרוח הספינקס״.

“טוב אני לא בהכרח מתכוונת לקרוא את הספרים- אני עכשיו יד שמאלו של ראד דם ועפר והוא ביקש ממני לאסוף ספרים כדי להקריב לרוח הספינקס״.

״ איך הפכת להיות יד שמאלו של דם ואפר?״ זאל לוקה בפלא

היא נאנחה
״נכנסתי לכמה טריטוריות בלי להצהיר את עצמי ואז כשטארוס בה לקחת אותי בכוח אני ניסיתי להתחמק ממנו בתור אינסטינקט״, היא ניסתה לשמור על טון רגוע אבל מבטה היה מופנה אל הצד.

״ מה את גורה?....,ביל כל הזמן היה מדגיש ואומר שצריך לחכות שיכניסו אותך לטריטוריה, ככה זה גם היה בסן פרנסיסקו״ נאנח לוקה

״כן אני יודעת, והעונש שקיבלתי הגיע לי בצדק.״ היא אומרת עם חיוך קטן.
״אני לא הייתי בקיירן כבר שבועיים... עזרתי לבת הברית שלי בארד ולא עשיתי משהו אחר חוץ מזה. וכשחזרתי לקיירן הייתי ממש מוצפת. לא שזה מצדיק את כל מה שקרה,״

״ אני מבין״ מילמל לוקה ונשכב על הדשא,
״ יש עוד דברים שאת צריכה לעשות?״ שאל לוקה

״אכן כן. אני צריכה לאסוף ספרים כדי להקריב בשביל רוח הספינקס ותכשיטים מכל להקה לרוחות הלונריות השגת הספרים תהיה די בעייתית כי אין לי הרבה תקציב. אבל חשבתי על דרכים יותר ראגאבשיות להשיג אותן״ היא הוסיפה עם חיוך ערמומי