29.1, קיירן- לב פלדה ואל עפר תשוב

רואהן יושבת לה בשלווה בפינה נוחה בקיירן ותופרת.

אל עפר תשוב עובר שם, עוצר באמצע סיור.
"ערב טוב לך לב פלדה."

"ערב טוב" רואהן עונה עם חיוך

"אפשר להפריע לך?"

"ברור, מה קרה?"

"שום דבר, סתם שמח לראות גארו שלוקחת אחריות."
הוא קורץ לה ומתיישב לידה, "שבוע ראשון בהנהגה, איך בלהקה שלך קיבלו את זה שהלכת למוט אומגה וחזרת אלפא?"

רואהן מחייכת אליו ונראית די קורנת באופן כללי, דבר שלא היה אופייני לה כל כך עד עכשיו. "אתה יודע, אם היית מפסיק לדבר בקודים זה היה יכול להיות פשוט יותר. קיבלו את זה טוב, לואס היה קצת מופתע אבל הוא בסדר עם זה"

"אם להפוך לאלפא היה דבר פשוט כולנ היינו מנהיגים. אמרתי לך לקחת אחריות ולקח לך זמן עד שהיית בשלה מספיק, וזה בסדר. דרך אגב מה חשבת שזה אומר?"

"חשבתי שהתכוונת שאני צריכה לקחת אחריות על הבלגן עם הפיות ולדאוג שזה לא יקרה שוב."

"אם כך בואי ננסה שוב, מה לדעתך האג'נדה הנסתרת והחידתית שלי עכשיו?"

"שמי שמוביל תמיד יהיה מי שיקח אחריות?"

הוא מחייך, "את זה אני לא צריך ללמד אותך, שלושת השיכורים הפזיזים שרצים תחתייך יראו לך את זה בעצמם.
מי את חושבת תואשם בפעם הבאה שלואס יקפוץ לאטרוסיטי? שקיאן יעלוב בגארו אחר? אם ילד קטן ידחוף את אחותך הקטנה על האדמה את תאשימי את הילד או את אמא שלו?"

"אני כנראה אנזוף בילד ואדבר עם אמא שלו כדי שתחנך אותו. אבל אני מבינה למה אתה מתכוון. לא שונה כל כך מהמצב עד עכשיו האמת"

"הם ינזפו בו, אבל האחריות תיפול עלייך. זה הוא נטל ההנהגה, וזו הסיבה שבגללה אף גארו לא היה צריך לדחוף אותך לשם בגסות. לקבל את התפקיד הזה משמע לקבל את האחריות על הכל, את מאבדת את האפשרות לתרץ ולהתעלם.
ראיתי את ההתנהגות של בלב שלם אחריי זה, איך שהוא ויתר על ידו למען האלפא שלי. מה דעתך על זה?"

"אני גאה בו. הוא סיפר לי מה קרה והוא פעל נכון בעיניי"

"אתם הפיאנות מעריכים את שלמות הגוף ולא מעריכים מטיסים, אכפת לך שאשאל מה הפך את המקרה הזה לכל כך מיוחד?
האם אלו המעשים שלה או דווקא המעשים שלו שהביאו למסקנה הזו?"

"הוא החליט שהיא ראויה לזה. ואחרי ששמעתי את הסיפור על מה שהיא עשתה במוט לפני חודשיים אני מבינה למה."

"נשמע טוב, נראה שירד לו קצת האף.
אז איך את מתכוונת לטפל בו?"

"הוא תמיד היה כזה, והוא לומד. אני לא יודעת עוד, אבל אני אמצע איך לתקן את זה."

"השאלה האמיתית היא האם את רוצה להשאיר אותו כזה.
מבסיסו הוא בחור ייצרי ואימפולסיבי, הוא הולך עם הרגשות שלו ושוכח מכל השאר.
זה מקסים, אך מסוכן. האם את רוצה שהוא ישאר כזה?"

"אני מאמינה שהוא יתמתן מעצמו עם הזמן. עד אז, אני שם כדי להשגיח עליו. אני לא חושבת שיש לי את האפשרות לשנות אותו כרגע. "

"זה לא מה ששאלתי."

"ובכן, לא. כמו שאמרת זה מסוכן ואני דואגת לו." היא אומרת ומושכת בכתפיה. "כל דבר הוא רע אם הוא לא במינון."

את שמה לב שלרגע קצר, כל כך קצר שכמעט לא הבחנת בו, אל עפר תשוב מחייך בשובבות.
החיוך יורד כשם שהוא מופיע, והראגאבאש אומר "אם כך את יודעת מה את רוצה. לשנות אותו זה אפשרי, רק צריך את הכלים האסטרטגיה והמחשבה.
ועכשיו לנושא פחות אישי, מה קורה עם הפיות?"

"לא השתנה יותר מידי, מחר אני אבקר בקיץ ובתקוה אדע יותר."