קטל אחרון 1.2

מוצא אחרון מחפש את קטל בקאיירן/טריטוריה לשיחה.

הוא בטריטוריה שלו.

אם כך, מוצא אחרון מיילל באומברה בגבול הטריטוריה כמכריז על בואו ומחפש אחר קטל.

בטריטוריה מחכים למוצא אחרון כלבים ענקיים, גודל של סוס כל אחד מהם. הם בוחנים אותו ונוהמים לעברו. קטל לא מגיע.

לא נראה שהוא מתרגש, הוא לא עובר את הגבול, יושב ומחכה כמה דקות בינתיים, מנשנש תפוח שקטף ביער בדרך (לא תולע מגעיל)

הזמן עובר ואין קול ואין עונה. אולי כדאי שיבדוק בפיזי?

(מבחינתי לילה עכשיו)

הוא אכן בודק שהוא בסביבה לא עירונית ומציץ לפיזי לבדוק לפני שעובר לפיזי.

הוא מבחין שבפיזי אין בני אדם, רק להקת כלבים גזעיים שנראים חזקים למדיי.

שטח פתוח פה? בלי מבנים או כבישים קרוב?

מבחינת הגבול של הטריטוריה זה קצת רחוק. רואים מבנים מרחוק אבל אם תעבור לפיזי לא יבחינו בך.

הוא מביט ברוחות הנוהמות של הכלבים וממלמל לעצמו "פיאנה..." מנענע ראש בתסכול קל ועובר לפיזי, שומר על כך שלא נכנס לטריטוריה עצמה (הוא בצורת לופוס אגב)

הכלבים מסתכלים תחילה מופתעים על מוצא אחרון, קצת דרוכים. לבסוף אחד מהם הולך. כעבור כמה זמן הוא מגיע עם נערה בלונדינית מתולתלת. "כנס. הוא בפנים." היא אומרת ודואגת להיות צמודה לכלבים ורחוק ממוצא אחרון. מוצא אחרון יבחין כי הכלבים מובילים אותו אל שכונה חדשה עם הרבה מאוד בתים פשוטים מעץ. באחד מהם ישנה בקתה, מוקפת בשני להקות כלבים גדולות. בנוסף הבקתה מוקפת ברדיד שחור ממנו יוצאים חתיכות ברזל קטנות. "פיון," הנערה קוראת לעבר הבקתה. "הוא כאן. פעם אחרונה שאני יוצאת להביא אנשים בשבילך, יא" ושצף קללות באירית. היא ממהרת ללכת משם.

בינתיים מוצא אחרון יכול אולי לשמוע, "פיה, אני יוצא ל5 דקות. אם את בורחת, אני הורג אותך."לאחר מכן ניתן לשמוע שני חבטות. ואנקות כאב. קטל יוצא מן הבקתה. "אם היא בורחת, זה באשמתך." הוא אומר לו במבט כועס. הוא מחזיק בגרזן דו להבית, ענקית ועטורת גליפים. הריח החזק שמגיע לאפו של מוצא אחרון יסגיר כי לא מדובר בכסף. לפחות לא כסף בלבד. אך הצמרמורת שמגיע לגופו, מבהירה היטב כי יש לזה השפעה של כסף.

כאשר הנערה מגיע ממרחק הוא משתנה להומיד "תודה" הוא אומר לה והולך עימה, נראה שהוא מבין למה הם שומרים על מרחק ורגיל לזה.

אלאסטור מביט בקטל במבט מבולבל, נוכחות הכסף בבירור מפריעה לו הרבה יותר מאשר לגארו אחרים. "חיכיתי הרבה זמן בחוץ, לא מנומס מצדך ונוסף על כך מאציל האשמות" הוא מנענע לשלילה בראשו "חבל שכך המפגש הראשון ביננו"

קטל מסתכל בבלבול בעצמו. לא נראה שהוא ציפה לתגובה זאת. הוא מחזיר את הגרזן אדיר המימדים שלו אל נדן מאחורי גבו. "מה אתה מטריד אותי? אני עסוק בלשמור."

לא נראה שהנדן עושה את הטריק שגורם לו לנוחות.

"לשמור? נשמע כאילו אתה מכה מישהי, יש סיבה לכך?"

"זה כי אם היא מעולפת היא לא יכולה לברוח." קטל עונה לו בפשטות. "ואז אני יכול לצאת לדבר איתך. תזכיר לי, מי אתה?"

לא נראה שהוא מרוצה מהתשובה אבל מנער ראשו ועונה לו בחזה מתוח "מוצא אחרון, א'ארון צעיר לפנריר, אלפא ללהקת השמש השוקעת, סגן אויב התולע של ספט ישראל, מטיס. כחלק ממבחן הבגרות שלי נדרש ממני לשכנע את כלל הא'ארונים בספט, באתי קבל את ברכתך". הוא עומד זקוף, ניתן לראות ייחוס בחזות שלו לפנריר אם כי קשה לדעת עד כמה בהומיד. הוא בוחן את קטל מחכה לתשובתו.

"אה," קטל אומר ונראה שהוא מתאמץ להיזכר. "רגע, אבל אתה מטיס. מבחן בגרות? זה בכלל חוקי?"

"כן..." הוא לא מרחיב מעבר לזה, מחכה לתשובתו

"למה שאתן לך אותה?"

"כבוד בסיסי, הרוחות רואות בי כראוי לבגרות, קיבלתי על עצמי כמה משימות מהיותי מטיס ואני כבר זמן רב ספט בעודך חדש כאן. נוסף על כך אני אלפא ללהקה ומחזיק בתפקיד בספט. ישנם שלל סיבות ומאורעים נוספים שאני יכול לציין שמקנים לי את הזכות לדרוש את הבגרות, אני לא מרגיש שיש צורך לפרט אותן כאן".

"מעולם לא שמעתי על מטיס בוגר. זה נראה לי מגוחך שתהיו בוגרים אחרי מה שעשיתם." קטל אומר ומקמט את מצחו. כאילו חושב על הרעיון. "חוץ מזה, אתה פוחד לספר מה עשית, שזה חשוד. אתה מספר נוראי ובגלל זה אתה מתבייש? לך לגאלירד שיספר. אני קטלתי דרקון כדי להיות צעיר. רוצה לשמוע איך?"

"לא" הוא מכריז בפשטות וחדות כוונה, "לא הגעתי לשמוע או לספר סיפורים, בספט הזה יש 3 מטיסים ו-2 מהם כבר בוגרים, אתה אולי מגיע ממקום שבו דברים מתנהלים בצורה אחת אבל כאן הם מתנהלים בדרך אחרת לגמרי".

"אתה מאוד לא בא לי בטוב. ממש לא נחמד. איך אתה חושב שבכלל יתנו לך כבוד אם אתה לא מספר את המעשים שלך? אתה מגעיל ומושחת. לך מפה." קטל אומר לו ומסובב את גבו.

"אני לא מקבל את דבריך, אם כי יש בהם קמצוץ של אמת" הוא נאנח ומתחיל לספר מעשים גם אם קטל עדיין עם גבו אליו "קטלתי במו טפרי 3 רקדני ספירלה בהתקפה על הקאיירן, הובלתי את הא'ארונים של הספט בריצה כנגד סורטור שנפל לתולע, קטלתי רקדן ששרף את יער הטריטוריה של להקתי הקודמת שם התחלתי כאומגה, כמטיס קיבלתי את עצמי בנקודת התחלה של אחרון בסדר האכילה, במעמד הלהקה, במעמד הא'ארונים. כעת אני אלפא של להקה, את היער ורוחותיו שיקמתי, לקחתי פטרונות על טריטוריה נוספת שמוטהרת לטובת שבט הפנריר בארץ, אספתי מידע יקר ערך ואני מתפקד כסגנו של אויב התולע, לא הפסדתי מעולם בתיגר רשמי, קרעתי מסוק במו ידיי והצלתי את חייהם של 3 גארו תוך כדי ששמרתי על הרעלה והתמודדתי מולם בפרנזי לאחר מכן. הובלתי גורים לפנריר בריצה שם קטלתי במו ידי 2 רקדנים נוספים, קטלתי עצים מתולעים וגלגלתי אותם. עמדתי במבחנים של רוחות גדולות כמו הפרד, הגירית, הנחש, העורב, הכרמל, הזאב ורוחות אבות. מעולם לא הפרתי את מילתי. למדתי מכל טעות שעשיתי, למדתי טקסים רבים ומסורתיים, סייעתי לגארו אחרים בטריטוריות שלהם, הקמתי מועצת שבטית לפנריר בארץ וקידמתי יחסים פוליטיים בין ספטים ובתקווה גשר ירח, לקחתי אחריות ונשאתי בחוב לרוחות בכדי שיישקמו ויירפאו את אחיי ולבסוף אני נושא את קול תקוותם של אלפי העורבים שנפלו לתולע ופועל להשיבם".