גם נחש וגם רקון זזים בזיגזג, יום שני, 25/2/19, קיירן אנטיפטרוס, שעת צהריים

הגורה גוהרת מעל בור קטן ובו בוערת להבה, בידיה קערת מים. היא מטפטפת בזהירות טיפות יחידות אל תוך האש, אשר מתאדות מיד. המזמור החרישי שהיא שרה משתתק באחת כאשר היא מסתובבת בחדות לכיוון הלופוס, מבטה ננעץ בו בעוצמה ונראה שכל גופה מתקשח.

ג'וש לוקח צעד אחורה ויושב במבט משובב. הוא נראה מתעניין אך מחכה שקולקי תסיים.

"מי אתה?" היא שואלת חרישית, עדיין חשדנית למראה.

הזאב מיילל קלות בחיבה. הוא משתנה להומיד לבוש מכנסי שלוש-רבע חולצת פלנל דקה עם הוד ושני צעיפים. הוא אומר "ג'וש, אבק דרכים, אהורון לנוודים הדוממים בטא ללהקת מטרופולין הרצה אחרי הרקון. נפגשנו כבר"

"לא זיהיתי אותך." היא אומרת בשקט, מהנהנת, וחוזרת לאש שלה. עוד כמה דקות של שירה חרישית, מעט ביישנית יותר חולפות- לפני שהיא מתיישבת מול האש. מהתיק שתלוי על כתפה היא מוציאה קופסא מלאה במה שנראה כמו נודלס מהמסעדה סינית גנרית כלשהי. היא זורקת קצת מהם לאש ואז מתחילה לאכול.

ג'וש מביט מעט בבילבול הוא שואל "סיימת?"

היא מהנהנת.
"אתה יכול להתקרב."

ג'וש מתקרב לידה. אם קולקי תסתכל יותר בפירוט עליו היא תראה נאד מים שנראה עתיק שתלוי עליו. הוא מחייך אליה ואומר " אז מה זה היה"

היא אכן תסתכל עליו בפירוט, ותתעכב בסקרנות קלה על האש המים. מה שכן, ברגע שהוא מתקרב, היא נעצרת ומציעה לו קצת מהנודלס במחווה עדינה.
"זהו טקס." היא משיבה, באינפורמטיביות.

נאד המים נראה מעט ישן עשוי עור הוא נראה כאילו עבר תלאות דרך. אם קולקי תמשיך להסתכל היא תראה סכין מעט מעוקלת בין בגדיו ואסופת נוצות ינשוף.
ג'וש מגחך קלות לוקח מעט מהנודלס ושואל " כן אבל איזה טקס?".
רגליו של ג'וש היושב תופפות קלות על האדמה.

"לכבוד פאצ'ה מאמא- גאיה. זו מסורת במקום ממנו באתי. נאד המים שלך מעניין."

ג'וש מהנהן "הוא מלווה אותי כבר כמה זמן, המחנך שלי נתן לי אותו במתנה. אבל הוא לא עם מים"

"אז מה יש בו, אם כך?" עיני הנחש של הגורה נוצצות בסקרנות.

ג'וש מחייך בחיבה ומגיש לעברה את נאד המים. הוא פותח את הפקק וריח חזק של נוזל בעירה יוצא ממנו. ג'וש בוחן את התגובה של קולקי

היא מרחרחת בהתלהבות, מעקמת את האף, ואז ממשיכה לרחרח.
"זה אלכוהול?" היא שואלת בסקרנות.

ג'וש מניד את ראשו במעט הפתעה "לא, ממש לא, זה ממש לא לשתיה, זה נוזל בעירה קולקי"

"זה נוזל שבוער?" היא שואלת בהתלהבות. "כמו דלק?"

ג'וש מהנהן ועונה בהתלהבות דומה " בדיוק קולקי, זה נוזל שבוער בקלות"

"אתה שורף איתו דברים?" היא שואלת. ההתלהבות מתגברת ואיתה קצת גם הקול של קולקי. ניתן כמעט לראות כמה רעיונות חולפים במוחה.
"או, הוא עוזר לך לרוץ מהר יותר?"

ג'וש נראה מתלהב מההתלהבות אבל הוא אומר בקול מעט רציני " אני שורף איתו דברים, יש יצורי תולע שאש עובדת עליהם טוב"

פניה מרצינות לפתע.
"כן. יצורי לילה."

ג'וש מהנהן "בדיוק. ערפדים, תמיד צריך ליהיות מוכנים"

"גם עוד יצורים?"

ג'וש חושב קצת ואומר בקול רציני "הרבה יצורי תולע יושפעו מאש, חלקם יכולים להתחזק ממנה בגלל ההרס שלה. אבל אש היא גם מטהרת. צריך לדעת להשתמש בה"