זכרני ואבק דרכים ילדים טובים מנקים דברים 20.04.2019

אילין מחכה בכניסה לקיירן, היא נושאת איתה צרור של שקיות זבל גדולות ושחורות, נראית כאילו מחכה למישהו.

ענן אבק קטן יתלווה ללופוס עם פרווה שחורה- אפורה ועם אוזניים ואף ארוכים. 'אבק דרכים יופיע חיוך על פניו הזאביים לכיוונה של איילין.

אילין מחייכת חזרה, מנפנפת בשקיות זבל שהראות שהביאה את מה שביקש
"סליחה על זה שוב. הייתי צריכה להגיד לך שהאייל הוא לא הדבר הכי טוב למצוד טקסי." היא נראית קצת נבוכה. "אז, איך אנחנו מגיעים לעין גדי? "

הזאב מסתכל עליה חושב כמה שניות ואז משתנה להומיד . "שיחה קצת קשה לזאב בחרת" הוא אומר בקלילות "היעל היוותה אתגר מצויין לספט, אתגר כזה רק ישפר אותנו, כל עוד תפסנו אין בזה בושה אלה רק יותר כבוד על כך שתפסנו רוחה קשה יותר. " הוא נותן זמן לאיילין "בנוגע צריך מגיעים אני חשבתי לרוץ. השאלה היא כמה תוכלי ליהיות בקצב"

"...צייד טקסי דורש בדרך כלל... תולע. האייל הוא לא תולע" היא מוסיפה, אבל מהנהת לדבריו של ג'וש. ששואל אם היא תעמוד בקצב היא משחררת נחרת צחוק."אני, לעמוד בקצב הריצה שלך? פעם אחרונמה שדיברנו אמרת שפעם עשית טרנדו שרצת. אז התשובה היא כנראה לא."

ג'וש מתחיל ואומר "לא בהכרח תולע, צייד מכובד של רוח מכובדת מעניקה עוד כבוד ויחס טוב עם הרוח וצייד של רוח לא תולע מעניקה את הנוסיס לספט ורוחותיו." הוא מחכה "בכל מקרה, אני יכול להרכיב אותך בהיספו אם את רוצה"

"אז למה אתה חושב שהאייל לא התאים"? היא שואלת.
שהוא מציע לה טרמפ על ההיספו, העיניפ שלה נפערות כמו ילדה קטנה שהביאו לה שטר של 100 שקל ואמרו לה ללכת להתפרע בחנות ממתקים.
"כן!" היא מסכמת, מחכה שישתנה.

ג'וש נראה מבולבל "לא אמרתי שלא התאים ההפך, הוא היה אתגר לספט והצלחנו באתגר מה שחיזק אותנו" הוא אומר ומשתנה להיספו רגליו מטפפות על האדמה

(כנראה שלא הבנתי נכון את המנחים אז)

היא מהנהת בהסכמה לדבריו, הקונספט של לרכוב על היספו גדול שרץ מהר כמו הרוח משכיחה ממנה את נושא השיחה. היא דוחפת מהר את השקיות זבל לתוך התיק שלה, וקופצת בניתור חינני על גב ההיספו השחור "אםם... במה אני מחזיקה?" היא שואלת, מנסה לאחוז בלי להכאיב יותר מדי בפרווה של אבק דרכים

ההיספו מבדר את שיערו כמעודד את איילין לתפוס בו. הוא מחייך כמה שהיספו יכול. ומרכין את רגליו לאחור מבטו מקובע קדימה

היא מהנהנת, ובחשש מה אוחזת חזק יותר בפרוותו, מסדרת את עצמה ביותר נוחות על הגב שלו ולא מסנה אפילו להסתיר את הטון המתרגש. "אוקיי, אני חושבת שאני מוכנה!"

הזאב הגדול. מתרכז מעט ואז מתחיל לרוץ. המהירות שלו מתגברת יותר ויותר 10 קמ"ש.. 20 קמ"ש.. 40 קמ"ש ... 60 קמ"ש ונשאר סדיר סביב 60-80 . (הריצה מתרחשת ברובה באומברה כשאבק דרכים מתרחק מאיזורים שהוא יודע שמסוכנים) . הוא מאט לעיתים לבדוק שאיילין עדיין על הגב שלו ונותן לה אחיזה מחודשת.

הידיים של אילין יציבות להפליא (כמעט כאילו יש לה התמחות בזה =P) אבל היא כן לפעמים צריכה לתקן אחיזה כדי לא לעוף קבינימט. היא בעיקר עסוקה בלעשות קלות של "ווווייייייייי!" ו "האווווווווו"! לרוח ולצחוק כמו ילדה קטנה.

ג'וש רואה שיש לה אחיזה טובה אס הוא יגביר מדי פעם אפילו יותר את המהירות. ותוך כשעה הם יגיע לעין גדי. בחריקת אבק וחול

שהוא עוצר איילין עפה קדימה, נחותת במין "פלופ" בחול שלייד. נראה שהדבר לא מפריע לה, והיא עדיין מתנשמת וצוחקת מהריצה. שהיא קצת מצליחה לנשום ולהשתעל את החול שבלעה, היא קמה לה לאט על רגליים מעט רועדות, נראית משושעשת מאובדן שיווי המשקל. "ואו, זה היה... כמעט טוב כמו לרכוב על מוקולה!"

הזאב בלהות מביט על איליין במבט מעט נעלב. הוא מתיישב ומשתנה לאט חזרה לג'וש ההומיד.

"אוי, אל תעלב עכשיו. למוקולה היו כנפיים ואני חושבת שהוא בן כמה מאות שנים, זה לא הוגן. וחוץ מזה זה היה מדהים! אף פעם לא ראיתי זאב רץ כל כך מהר!"

ג'וש מחייך קלות "כנפיים באמת עוד לא יצא לי לנסות, אולי בעתיד, לשם ועפר יש לדוגמא. ותודה, אני מתאמן על זה אולי בעתיד ארוץ מהר יותר"

..."או ואו. המחשבה על המהירות הזו עם כנפיים...  זה יכול להיות מדהים" היא מהנהנת לאישור, נראה שקשה לה לחשוב על הקונספט של לרוץ יותר מהר משהוא כבר רץ עכשיו.
היא מכניסה את הייד לתיק, ומתחילה להוציא סקיות, מעבירה כמה לג'וש ייחד עם זוג כפפות עור גסות, גם לה יש סוג, קטן ופחות גס שהיא שמה על הידיים שלה לפני שמתחילה ללקט זבל.

ג'וש מהנהן שם את הכפפות ומתחיל לנקות איתה. "תודה שאת עוזרת זכריני, לפחות לפעם ראשונה טוב שיהיו יותר כדי להשתלט על המצב פה, במיוחד בחג"

היא מהנהנת "אנחנו מזיחים את המקום הזה, כפיאנה אנחנו אמורים לדאוג לו. אני הולכת להציע לפיאנות שנאמץ את המקום הזה רששמית כטרטוריה שבטית, ונתחיל לטפח אותו" היא מרימה דברים, מקמטת את האף שמגיעים למקום שנראה שנבחר לשמש כמשתנה, מלא בשאריות נייר טואלט מלוכלך "גאיה הגדולה... גועל נפש... למה הם עושים כזה דבר?" היא מסתכלת על זה במבט נגעל, חושבת איך הם מנקים את החרא הזה

ג'וש נראה גם לא מוכן למה שאיילין מציגה "יש סיבות אני מניח, יש בטח חלקים בפארק פה שנקיים בגלל כסף שמושקע במקום. אבל לא הכל. אנשים עושים דברים בתום לב בלי לדעת איך זה ישפיע על דברים אחרים אחר כך. הם לא חושבים יותר מדי"

"...זה חבל. נראה לי אחד הדברים הראשונים שנעשה כאן זה ליצור מקומות מסודרים לשירותים שה...גועל הזה לא יקרה שוב. אפשר את אחד הצעיפים שלך?"

ג'וש מביט באיילין ואומר מעט בזעזוע "מה?! לא! למה?"

"אםם... סליחה אם זה משהו חשוב? הצעת לי צעיף במוט שאמרתי שקר לי אז הנחתי שזה בסדר לבקש. חשבתי לשים אותו מסביב לאף ולפה שלי כדי שלא אצטרך לנשום את הריח המגעיל הזה בזמן שאנחנו מנקים"