22.5 רותם ודימפנה

רותם ודימפנה יושבות אחרי אחד השיעורים
"תגידי, היית בקשר עם האילתים?" שואלת אותה

"הודעתי להם שרון וישי אצלנו. כרגע הם קצת...בעמדה של כשנחזיר להם את הבוס הם יהיו מוכנים לדבר איתנו. הם שמחים שהצלנו את הגור אבל אני לא בטוחה שאני אצליח לקדם מולם משהו בזמן הקרוב." היא נשמעת מעט מתוסכלת מהעניין.

"נצטרך להזכיר להם איך גארו עובדים. הגור צריך גארו מסביבו יותר מאשר בני דם. מה באמת עם רון? עדיין אין חדש?" שואלת בעצב

"שום שינוי. איילין במעקב צמוד אבל זה ידרוש התערבות על טבעית כנראה, כשהוא יהיה יציב יותר פיזיולוגית. הוא פחות או יותר שלם, אבל צריך להחזיר את המהות שלו מאיפה שהיא נדדה אליו."

"זה...מוזר" רותם מבולבלת

"ייתכן שלא לגמרי הבנתי, איילין עוברת לפעמים למונחים טכניים שלא ברורים לי באף שפה שאני מדברת. הגוף שלו שלם אבל הנפש שלו פגועה. היא אמרה משהו לגבי מסע לעולם חלום, זה נשמע...מאתגר. זה כנראה קשור למה שעשו לו שגרם לו להסתער עלינו עם ג'יפ."

"מסע לעולם חלום נשמע כמו משהו שאפשר לעשות בעזרת הפיות" חושבת "למרות שאני לא בטוחה שזה רעיון טוב לשתף בזה את הפיות הסדיסטיות שאיילין חברה שלהם"

"אמ...לא. לגמרי לא הולכים לערב בזה את חצר החורף, תודה." דימפנה עונה בהחלטיות מסוימת. "אני חושבת שגם גאליארד עם היכולות הנכונות יכול להוביל אותנו במסע כזה, אם צריך."

"גם נכון. יש גליארד בספט שיודע לעבוד עם חלומות?"

"אני לא בטוחה. אבל יש מספיק מהם שיש לי את מי לשאול את זה. את בלהקה עם המקימה לתחיה, היא עובדת עם חלומות?"

"לא, אבל אולי היא תרצה ללמוד. אני יכולה לשאול אותה"

"אני אעריך את זה. אולי אגאתון או תמרות עשן יוכלו לעזור. אני כמעט בטוחה שלב של דיו לא מתעסקת בחלומות אבל אשאל בכל זאת כשהם יחזרו לכאן."

"שווה לשאול" מסכימה "שניהם ישמחו לעזור אם הם יכולים"

"כן, אני בטוחה שהם יסכימו. נראה לי שרון די משמעותי למאבק של בני הדם באילת. ואם הוא באמת קרוב של גארו שהיה חבר ספט, אז בכלל. למרות שאם כן אז לא נראה לי שהוא היה מודע לזה שקרוב שלו גארו, כי הם לא ידעו בכלל שהרימו את הספט מחדש עד שאמרנו להם."

"אם הקרוב שלהם זה גארו שכבר מת זה הגיוני שהוא לא ידע, לא?"

"הוא מת לפני אולי חצי שנה. הבנתי שהוא היה הגור הראשון מאז 2004 שעבר שינוי ראשון וחינוך מלא וטקס חניכה בישראל. כל האחרים התחנכו במקומות אחרים ובאו לכאן כצעירים, או השתנו שם ונשלחו לכאן לחינוך כמו סהר ובארטוק ו-" היא עוצרת את עצמה ומסיימת בניד ראש לשלילה. "לא משנה. בכל מקרה, הבנתי שהוא היה הראשון, ועד עכשיו היחיד."

רותם מהנהנת ללא מילים, אבלה על הגארו שבכלל לא הכירה

אחרי רגע של שקט, דימפנה מנערת את עצמה. "ככה זה גארו. חיים קצרים ואלימים. ובנימה אופטימית זו, איך את מסתדרת עם החזרה? שמעתי במוט כמה הלהקה החדשה שלך מרוצה ממך, אני מקווה שזה הדדי." היא מחייכת בחיבה גלויה.

"כן" מחייכת "הם אנשים טובים, גארו טובים, וזה כיף שיש לנו כזאת יכולת השפעה על העולם האנושי. הם צריכים הרבה עזרה שאני יכולה לתת, שזה תמיד כיף. זה טוב שיש להם עוד נקודת מבט שונה לשמוע, והם צריכים מישהו שבאמת אכפת לו מה הם מרגישים גם כשהם חושבים שלהם לא אכפת"

"טוב להרגיש מועילה ומוערכת." דימפנה מחייכת. "אני שמחה שהגעת ושמחה שזה מסתדר כל כך טוב."

"גם אני" מחייכת
"מה היא אותך לפה?" מתעניינת

"שלחו אותנו, אותי ואת זכריני, להצטרף למאמץ למען גאיה." הטון שלה נייטרלי. "חלקית התעקשות של הטוטם הספטי שלנו באירלנד, חלקית זה שלא היו להקות עם מקום עבורנו שם. חלקית קרב אגו מול הספט שממנו הגיעו מגיני הנעורים, אם את שואלת אותי. כי הם שלחו אז כמובן שגם ההר הנוצץ היו צריכים לשלוח. לא שאני מתנגדת, כן? עד עכשיו מעניין כאן."

"את בטח אוהבת את המקום אם את רוצה אחרי החלוץ"

"אני לא יודעת אם אני מכירה את המקום מספיק כדי לאהוב אותו אחרי פחות מחצי שנה. אבל אני לא מתגעגעת הביתה עד עכשיו ולא צופה שאתגעגע. סך הכל לא רע כאן, המדבר די נחמד, לא ירד עלי גשם כבר חודש וחצי...כן, אין תלונות."

"לא היה לך טוב בבית?" שואלת באמפטיה