19.3 - הכספת חשמל! אשלין+כספית

אחרי ארוחת הבוקר, אשלין מתיישבת ליד כספית במזגן. "מה קורה?"

"טובטוב." הוא אומר ושואל:"את?"

"בסדר..." אשלין אומרת. "ימים מוזרים."

"מה הכוונה?" שואל כספית. לגופו חולצת בית ספר הקטנה עליו במידה, שורט אפורים, וקרוקס חומים עם גרביים. הוא יושב לצד המזגן, עושה פוטוסינתזה.

"עזבנו את באר שבע וכרגע לא ברור לאן אנחנו עוברים," אשלין מסבירה, "חשבנו על תל אביב, אבל המצב שם גרוע מדי. אז בינתיים אנחנו פה."

(שליו לא נעלב בכלל!)

(לשליו היו מספיק סצינות עם אשלין, גם כספית רוצה אחת.)

"תל אביב... זה איפה שהאפור הגדול עם העשן, האורג, והתולע?" הוא שואל

"בדיוק," אשלין מאשרת.

"רגע... מה קרה בבאר שבע?" הוא שואל.

"כלום, דווקא הלך לנו טוב שם. אבל זה רחוק מדי מהקיירן. כרגע צריך אותנו קרובים."

"אז מה לגבי גבעת השלושה? כפר קאסם? חגור? לא חסרים מקומות הרבה יותר פשוטים לשימור, כבישה, קרובים לקאירן, ונוחים." הוא אומר, כאילו הוא מכיר את המקומות והוא מציע חלופות לבחור החדש.

אשלין מחייכת אליו. "תודה! Noted. אנחנו בודקים כל מיני אופציות. התכנית היא לצאת לסיורים בימים הקרובים, לראות מה המצב באזור ולבחור."

"תודה רבה! מה איתך? עושה משהו מעניין?"

"מעניין לא הייתי אומר. עושה כל מני. אפשר לשאול אותך שאלה?" הוא אומר

"בטח!" אשלין עונה ומחייכת אליו.

"למה השם מעשה שלך הוא הפסקת חשמל?" הוא שואל

החיוך שלה מתרחב. היא מדברת מהר ובהתלהבות. "אז גור אידיוט מקיירן סן דייגו חשב שיהיה ממש מצחיק להתעסק עם החשמל שם ולגרום להפסקות חשמל, והוא עצבן רוח חשמל חזקה באזור. שלחו אותי ועוד גור, תיאורג, ללמד אותו לקח בצורה שתרצה את הרוח." היא עוצרת רגע לנשום ולתת לו להגיב.

הוא ישב בשקט כל הסיפור.

"כמובן שאף אחד לא נתן לנו פרטים על הגור שאנחנו מחפשים, או הרוח, או הסביר לנו איך להגיע לשם. הסתובבנו מלא ולא מצאנו את גשר הירח הנכון, אז בסוף נסענו לשם ברכב," היא צוחקת. "נתקענו בפקק מטורף, אבל בסוף הגענו. האלדר ששלח אותנו כבר חיכה לנו שם, אבל הוא לא הסכים להגיד לנו כלום, 'לא לקלקל את ההפתעה.' החלטנו להתחיל מלדבר עם הרוח. עברנו לאומברה, בהתחלה ראינו בעיקר רוחות של סנאים, התקדמנו לכיוון האומברה העירונית עד שהיינו מוקפים בבניינים גבוהים שהתרוצצו בהם עכבישים. הכל היה מוזנח ומלוכלך שם, עם המון פחי זבל שעולים על גדותיהם ועכברושים שמחטטים בהם. ג'פרי ממש נלחץ מזה. בכללי הוא היה די בכיין," אשלין מחייכת, "כסוף ניבים. הוא כל הזמן אמר שאנחנו לא מוכנים למבחן ולא נצליח, והייתי צריכה לעודד אותו ולהגיד לו שיהיה בסדר. אני די בטוחה שבגלל זה ציוותו אותנו וזה היה חלק מהמבחן שלי. בכל אופן אף רוח לא הסכימה לדבר איתנו והוא היה ממש מתוסכל. ידעתי שאם אני אתן לו להשפיע על מצב הרוח שלי ושנינו נתייאש באמת אין סיכוי שנצליח, אז החלטתי שלא משנה מה, אני נשארת חיובית ובמצב רוח טוב, ובסוף אחרי שהסתובבנו שם לא יודעת כמה זמן בלי להתקדם, אני מצאתי את הרוח!" אשלין מחייכת בגאווה, "רוח של עמוד חשמל ענק. היא הסכימה לדבר עם ג'פרי, אבל אמרה לו רק שהיא רעבה. ג'פרי הציע להקריב לה חוטי חשמל, אז החלטתי להרוג שתי ציפורים במכה אחת - זה ביטוי," היא מסבירה לפני שכספית יספיק לשאול, "זה אומר לטפל בשתי בעיות ביחד. חזרנו לפיזי וחבר ספט כיוון אותנו לחדר של הגור - היה נראה שהוא ממש עצבני עליו, אז הוא שיתף איתנו פעולה בשמחה. הוא הסכים להסיח את דעתו בזמן שפרצתי לשם וקילקלתי כל מכשיר חשמלי שמצאתי בדרכים יצירתיות." הפעם יש משהו זדוני בחיוך שלה. "טלפון, מחשב, מנורות, הכל. השקעתי בזה ממש, הרסתי אותם ביסודיות. ומכל מכשיר הוצאתי חלקים שג'פרי הקריב לרוח. היא היתה ממש מרוצה כשחזרנו אליה, וג'פרי סגר איתה עסקה. חזרנו לפיזי שוב וביקשנו לקרוא לגור לחזור לחדר שלו. ובשניה שהוא ניסה להדליק את האור בחדר, הוא התחשמל." החיוך הזדוני חוזר. "לא חזק מדי, אל תדאג. לצערי לא הייתי שם לראות את הפרצוף שלו כשזה קרה, אבל היית צריך לראות אותו אחר כך! פאניקה מוחלטת. פרייסלס. הפעלתי עליו מתנה של כוח שכנוע - מכיר את זה? זה עובד כמו שזה נשמע, משכנע אנשים במה שאתה אומר - ואמרתי שזה מה שקורה כשעושים דברים מפגרים ומעצבנים רוחות, ושאם הוא רוצה שהיא תסלח לו הוא חייב לעשות לה טקסים כל יום במשך חודש. וזהו - ככה קיבלתי את השם שלי!"

"כי הפסקת את החשמל?" הוא שואל בתמימות.

אשלין מתלבטת לשניה או שתיים ואז עונה בפשטות "כן!"

"קול." הוא עונה מרוצה.

אשלין מחייכת אליו ושואלת "מה איתך? איך קיבלת את השם שלך?"

הוא עובר לעברית:
"שמעת על כספית?" הוא שואל.