28.8.19 (לאחר השקיעה)

כמה שעות לאחר חזרתו אוון מחפשת את אלאסטור. היכן תוכל למצוא אותו?

היא תוכל למצוא אותו לאחר שנהנה מהארוחה שבישל בקאיירן, הוא בלופוס יושב על שפת הנהר ומביט בקרני הירח שפוגעים בזרם הנהר, נראה שהוא מביט רבות על ההשתקפות של עצמו.

״הי אלאסטור רציתי להגיד לך משהו שלא הספקתי להגיד בזמן הארוחה״ אוון אומרת בהיסוס
״שם המעשה שלי כבר איננו עיניים חודרות. שינו לי אותו לפני כמה ימים ל עיוורת לאמת״

הלופוס ממשיך להביט בהשתקפות של עצמו בזרם הנהר,
"שינו לך? נשמע שלא היתה לך אמרה בנושא, מדוע?"

היא מהנהנת ומורידה את צעיפה . אלאסטור יוכל לראות בברירות סימני נשיכה של ניבים על צאוורה
״קראתי תיגר מאוד טעון על מפתח ברגים וביזיתי במעמדו . זה סיפור ארוך״ היא עונה לו עם חיוך טיפה נבוך

הוא בולע רוק ברעש מאוד גדול, נראה שהוא מעכל את מה שאמרת לו והוא מעט בשוק, לא נראה שהוא מביט עלייך עדיין.
"לא נראה שהנהר יפסיק לזרום הלילה, כיצד זה קרה?"

היא לוקחת נשימה ומתחילה להסביר.
״לפני כמה חודשים החלטתי סוף סוף לקחת אחריות על אמא שלי- אתה יודע האחת שהייתי מוכנה לשכוח בתמורה לזאב של צל מארה. אני צילקתי אותה נפשית ביום שבו השתנתי עד כדי כך שהיא איבדה את שפיותה מהדליריום. ואני לא ראיתי אותה מאז
לכן החלטתי שאני רוצה לכפר על מה שקרה בכך שאני אאתר אותה ואמצא דרך להוריד ממנה את השפעות הדליריום...
אני ביקשתי את העזרה של גארו שונים בספט שיעזרו לי במשימה ואחד מהם היה מפתח ברגים. ברגע שדיברנו על מה לעשות ברגע שנמצא אותה- הוא אמר לי שאנחנו צריכים להרוג אותה. זה מאוד צרם לי... בעיקר כשהוא המשיך לדבר על הנושא עם אדם מאחורי גבי״
היא נשמעת מאוד מתוסכלת ממה שקרה עד כה - לא ברור עד כמה מהתסכול נובע ממפתח ברגים וכמה זה נובע מעצמה.
היא שותקת לרגע וממתינה לראות אם יש לו מה להוסיף

"הוא המשיך לשוחח עם אדם מאחורי גבך? נשמע כמו משהו שלא מתאים לשניהם לעשות" אלאסטור מגיב כמופתע ונראה שקשה לו להסתיר את העצבים שלו לגבי הגישה הזו, אבל נראה שכרגע הוא נותן לך להמשיך.

" זה היה מפתח ברגים שפנה אליו קצת לאחר המוט. הבנתי ממנו שהוא ביקש מאדם שהוא יקח אחריות על הגורל של אמא שלי בגלל שאני... מוטה מכדי לראות את טובת האומה ואפילו את טובת מעשיי.
אבל את הטיעון הזה שמעתי רק לאחר שידיד טוב שלי בספט סיפר לי שהוא עדיין מתכנן להרוג את אימי. ומאותו רגע אני הזעם השתלט עד כדי כך שקראתי לרובין ממזר אורגת.
ומפתח ברגים לא עזר בזה שקילל את אמא שלי וקרא לה מסריחה."
היא צוחקת בקרירות ואז ממשיכה... היא מסתכלת במלנכוליות על השתקפותה
"רובין נתן לי הזדמנויות רבות להרגע ולשוחח איתו על זה... אבל הייתי כה מוצפת בתחושות זעם ובגידה שפשוט שמתי עליו זין. וזה גרם לכך שנכשלתי בכל כך הרבה דרכים."

אלאסטור ממשיך להביט בהשתקפות שלו ושל אוון על המים. "מה את רואה?" שואל אותך הזאב

״someone who needs to get her shit together” היא ממרמרת באנגלית
״מה אתה רואה?״

"אני רואה חברה ומישהו שנאבק בליבו על שאלה מוסרית פנימית" הזאב עונה ודומם. אלאסטור משנה לראשונה מבטו בשיחה אל עבר אוון "תקפצי פנימה לתוך הנהר ותגידי לי מה את רואה במים כשגופך פוגע בהם"

״כיאילו... לקפוץ עכשיו לתוך הנהר?״ היא שואלת עליו בהלם

"גמגמתי?" הוא שואל בכנות מופתעת כמישהו שעברית היא לא שפת אמו

היא מנידה בראשה
״אוקי... אני מניחה שאני אכנס״ היא ממלמלת לעצמה ואז משתנה ללופוס חום אפרפר עם סימני נשיכה על צווארו. היא צוללת לתוך המים בבת אחת.
הם קצת קרים בנגיעה אבל אחרי כמה שניות הם נעימים למדי.
לאחר דקה הלופוסית יוצאת החוצה מתנערת בקצת מרחק מאלאסטור ואז עונה לו בקול מהסס
״היא נישברה. ההשתקפות נשברה... מה זה אומר?״

"שאולי את לא עיוורת לאמת אחרי הכל, אבל את זקוקה להכוונה בכדי לשים לב אליה" עונה הזאב.
"כאשר את מתמלאת ברגש, במטרה, בזעם, כמו עכשיו את קופצת למים מרוכזת בעצמך וכל התמונה נהיית מטושטשת, את לא רואה דבר, אפילו לא את עצמך. אך כאשר את יוצאת החוצה, נרגעת ומביטה על דברים מהצד, תוכלי לשים לב לדברים מחדש אשר נראים אחרת ואפילו לסביבה שסובבת אותך. וכשתעשי זאת, אפילו כח הרסני כמו הזעם שבתוכנו, יכול להיות יפה כמו זרם הנהר הזה כאשר הוא מוכוון בכיוון ובצורה הנכונה".

הוא נושם לרגע ומביט באוון "את מבינה אותי?"

אוון מהנהנת בהתרשמות מהשיעור של אלאסטור.
״נקודות מבט שונות זה דבר חשוב״, היא עונה לו
״צריך לשמור על קור רוח״

"מה זה קור רוח? כשהייתי גור נחבטתי בשאלה הזו כמטיס, איך אני יכול לשמור על קור רוח אחרי שראיתי כל מה שעוללו לבני מיני? איך אני יכול לשמור על קור רוח במקום על זעם כשאני חווה את זה כל יום? ואז זה הכה בי, כמו חבטה מחבר שידע מה נכון לומר. יש לנו זוג עיניים אחד שקיבלנו מגאיה, אך היא העניקה לכולנו הרבה יותר מזוג אחד. קור רוח זו אינה שליטה במה שאנחנו חווים, זו ההבנה שיש עוד זוגות עיניים, שהן רואות אחרת, מבינות אחרת, קור רוח זה ללמוד להביט מעיניים לא שלך, מכיוון שאלו השייכות לך, לעולם לא יהיה קרות רוח באמת, לא עד אשר תעצמי אותן פעם אחת אחרונה".

נראה שיש רגש אמיתי וכואב במילים שלו, הוא חווה זאת על בשרו פעם.

״ואני מניחה שזאת אומרת לראות מעבר לפרספקטיבה שלך. וללמוד לעשות דברים גם עם עיניך יסלדו מלעשות זאת....
אני צודקת?״

"לפעמים... (הוא לוקח נשימה) מה שנכון לעשות, הוא לא נכון בעינייך, לא נכון עבורך. יחד עם זאת, קיימת בי התחושה שאנחנו זולגים לענייני הלב ומה שהלב מרגיש לא יישתנה גם דרך מיליון זוגות עיניים, אך זה נושא אחר ליום אחר"

היא מהנהנת.
״ אתה גם נראה כמו מישהו שהיה צריך לעשות דברים רבים כנגד ליבך ,אלאסטור.
אני צודקת?״

הוא מהנהן לחיוב "אך מצאתי את דרכיי להשלים עם המעשים הללו, לפעמים אפילו סייעו לי למצוא את הדרך, אחרת הפצעים לעולם לא היו מחלימים והגארו שעומד כאן, אולי לא היה"

"ואילו דרכים עזרו לך להשלים עם המעשים האלו?" היא שואלת

"כל דרך שונה ותלויה במעשה, עלייך למצוא מה הדרך הנכונה. יש שאומרים ששבט הפנריר קשוח כאין שני לו בדרכיו, ובכן ישנו שיעור קשוח שמלמדים אותנו מגיל צעיר. אחד מהמבחנים שאנחנו עוברים בחינוך מסורתי כילדים הוא קרב עד המוות עם החבר הכי טוב שלנו. השיעור נועד ללמד אותנו שהעולם לא פייר ואנחנו צריכים להשלים עם זה, מי שמתמהמהה בכך שהוא לא פייר ועסוק בלנצח מה שאינו יכול, מאבד את חייו תחת היסך הדעת. זה רק כאשר נשלים עם העובדה שהעולם והחיים שבו לא פיירים, שנוכל למצוא את האנשים שיעזרו לנו להתמודד איתו, כי תהיה בטוחה שאת מתמודדת פה כנגד משהו".

האמירה של אלאסטור גורמת לאוון להיות קצת עצובה.
"האם אתה גם חושב שצדק לא יכול להתקיים בעולם?
אני- אני פשוט לא יודעת עד כמה אני יכולה להסכים אם השיעור הזה... כן יש הרבה חוסר הוגנות בעולם הזה, אבל אם זאת אני עדיין לא רוצה לאבד תקווה שהוגנות וצדק עדיין יכולים להתקיים. צריך לקדם את זה גם אם זה לא תמיד אהיה מושלם."