שערי דמים 7.11.19

שערי שמיים מחפש את חרמש דמים באזור הקאיירן.

הוא ימצא את חרמש דמים ישוב במתחם המזבחות.
נשימותיו מדודות, עיניו עצומות.
הוא חוזר בקול שקט על המשפט הבא
"המזבח הטוב ביותר, הנכון ביותר, הטהור ביותר."

הוא ימתין בסבלנות שיסיים מאזור האורחים ויסמן לו שברצונו לשוחח איתו (למיטב זכרוני אסור לאורחים להעמיק לאזור המזבחות ללא רשות)

לאחר כחצי שעה רגלו של חרמש דמים תתחיל לתופף על האדמה. הוא יפתח עיניים ויראה מעט מתוסכל.

ייקח לו קצת זמן לשים לב לשערי שמיים, אך לבסוף הוא יבחין בו.
הוא יוצא אל אזור האורחים, מתיישב על האדמה הרכה, פותח תיק שחור שתלוי על גבו שמתגלה כפקל קפה ומתחיל לעשות קפה שחור.

הוא לבוש בסוג של חצי ב' טקטי פנסי. כאשר ייתקרב, הוא יציג את עצמו "לורד צ'ארלס אדמונד ליאופולד רוטשילד, שערי שמיים, קול תרועה, גליארד בוגר לפיאנה, הויקונט הראשון לאיי האדם, אביר תחת הכתר האנגלי" הוא יושיט קדימה יד עם כפפה עליה ללחיצה.

הוא לוחץ את ידו באגביות.
"גרגור טורסטן סגרסאל, חרמש דמים, קליאת' גודי פנריר, בטא להקת חולי ירח הרצה בעקבות קרניה של פיבי. חבר בספט ישראל.
מזרעו של היינריך סגרסאל, אלדר פורסטי פנריר, ראש מועצת זקני קאיירן לב הפיורדים.
קפה?"

"האלפא שלך מספרת שלמדת היטב את דרכי הקפה המקומי, אשמח. מה זה גודי ופורסטי?"

"בשפתך?
גודי - תיאורג'.
פורסטי - פילודוקס."
הוא שם כמה כפיות קפה מתוך קופסאת זכוכית הקנקן שעל האש וממתין.

"תודה" הוא רואה אותו מרוכז בתהליך, מתבונן וממתין לסיומו.

לבסוף חרמש דמים מוריד את הקנקן מהאש ומוזג לשתי כוסות זכוכית קטנות.
"יש קוביות סוכר בצנצנת הזו" והוא מחווה לצנצנת.
"נהוג לשתות את הקפה על שיחת חולין, אתה מוזמן לסיים אותו בקצב שאתה רואה לנכון."
הוא מרים את כוסו ולוגם ברעש רב.

הוא לוגם מהקפה החם בשקט, מניח ומוסיף קוביית סוכר אחת פנימה.
"מה שלומך? כיצד ההתאקלמות שלך לארץ הזו? כיצד שונה מהמקום ממנו הגעת?"

"התאקלמותי מצוינת, ושלומי טוב.
אני בדיוק מהרהר על מזבח שיפאר את פיבי.
ישראל שונה מאוד, היא הרבה יותר חמה וצפופה, ומגוונת.

וכיצד התאקלמותך? אני מניח שהגעת מבריטניה."

"הגעתי לכאן מאוסטריה אבל שירתתי בספט אוסטר האול בבריטניה. האמת שלא תכננתי להתאקלם כאן, אבל הזדמנות נחשפה בפניי ויש לי כוונה לנסות ולתפוס אותה. פיבי הטוטם שלכם, אם כך זה מה שעשית באיזור המזבחות של הספט. לאילו רוחות יש כאן מזבחות?" הוא לוגם שוב מהקפה אך עוצר לרגע "מדוע לגמת מן הקפה ברעש?"

"יש מזבחות לרוחות רבות, רבות מידיי לטעמי.
אם תרצה אוכל לספר בהרחבה כמיטב יכולתי, או יותר טוב למצוא אחד מהמשגיחים.
עיוורת לאמת, שמקורבת אלייך היא משגיחה.

לגמתי את הקפה ברעש מאחר וכך נהוג, אבל לא רציתי לאלץ אותך לבחור בין נימוסייך הבריטיים לבין מנהגי המקום."

"בסדר, תודה. לא הייתי אומר שהיא מקורבת אליי, פשוט ראיתי אותה יותר מאחרים כאן. מדוע, עיוורת לאמת טענה שאתה אומר שאיני יודע לשמור על הרעלה או להתנצל?" הוא לוגם שלוק אחד ברעש

"מאחר ולהביא בת אנוש לטריטוריה זה מעשה שמסכן את הרעלה ולהתנצל כראוי לרוב מומלץ לעשות לאחר המעשה ובלי התערבות חיצונית.
אני לא נוטה לספר על לכלוך של אחרים אבל העדפתי לספר לה את זה, מאחר והיא טענה שאתה עלול להצטרף ללהקתה.

"אני מבין, אז אמרת לה שאני לא יודע לשמור על הרעלה או להתנצל. למילים יש כח רב, אני מאוכזב שזה לא המקרה הראשון בספט הזה שגארו משתמשים בהן בצורה שאינה מועילה ואף מזיקה. אבקש לדעת מהיכן הגיע אליך המידע הזה, אשר לוקה בחסר ומטעה בניסוחו אגב והאם אמרת את הדברים הללו לאחרים מלבדה?"

"מוזר לי לשמוע על גאליארד שנרתע כל כך מסיפור שנודד, זו היא מסורתנו.
כמובן שסיפרתי לעיוורת לאמת, מגיע לה לדעת אם מי היא רצה.

אציע לך עסקה, שכנע אותי בצדקתך. אם אשתכנע, אתנצל ואענה על שאלותייך."

"כאשר יש לסיפור משמעות, עליו לנדוד. מה שמתרחש כאן, אינו סיפור נודד אלא שמועה שאם לא אעצור אותה במקומה, היא תפרך מאוזן לאוזן, מילה אחר מילה תשתנה בניסוח ומוניטין טוב שבניתי באומה זמן רב יהרס.
לא באתי לכאן לשכנע אותך מה עשיתי, מה נכון ומה לא. לדיון שכזה על הליטאני יש פילודוקס ועל התנצלויות יש גם פילוסופים. היום אפשר גם למצוא פילודוקס פילוסוף ואם תרצה נדון בזמן אחר שחבל כי אותו נוכל לנצל למעש טוב יותר מכך. עיוורת לאמת לא רצה איתי כרגע ולא אני איתה וזה בסדר גמור. מכיוון שלא נכחת במאורעות שסופרו לך, ודאי שמעת אותם מפה כלשהו. מי סיפר לך? והאם הפצת את השמועה הזו לאוזן נוספת?"

חרמש דמים לוגם לגימה ארוכה נוספת מהקפה שלו, ברעש גדול.
"הדרך הכי טובה להרוג שמועה היא אמת.
בלי בושה, בלי סודות, ובקול תרועה.
אם אתה רוצה להרוג שמועה אל תסתובב בין יודעי דבר ותבקש או תאיים שלא יספרו, זה ילבה את האש.

תעמוד מאחוריי מעשייך לטוב ולרע ותדרוש מאחרים לעשות את אותו הדבר."

"אתה מוציא לי מילים מהפה שלא נאמרו, לא מכובד, חבל. אני רציתי לאמוד את הנזק ולהבין את המקור, אבל אתה מחליט להקשות עליי משום מה. מה האינטרס שלך שאתחיל להסביר ולהוכיח עצמי בפניך?"

"לא הוצאתי מילים מפיך, ולא אמרתי שאמרת דבר מה.
נתתי לך עצה כנה, ומצער שאתה בוחר להאשים במקום לקבל אותה.
האינטרס שלי הוא פשוט, אתה טוען שמה שאני יודע הוא שמועה. אמרת שהוא לוקה בחסר ומטעה. אני מעוניין לדעת מה קרה על מנת שלא אדע מידע שגוי."

"אתה מאוד לא ברור בניסוח שלך זה מהווה בעיה. יש מידע שאתה לא צריך לדעת. אני דאגתי לפעול דרכים שלא מצאו חן בעיניי בכדי להמשיך הלאה ולהמנע מדיון פילוסופי על הליטאני והאירועים שקרו, הבקשה שלך נוגדת ומוחקת את האופן בו פעלתי. הצעת עסקה, אם אשכנע אותך שאני צודק, אתה תתנצל ותענה על השאלות שלי, נכון?"

"אכן הצעתי את זה."

"טוב, זה ייקח קצת זמן ואני לא יודע מה איתך אבל אני רעב. שווארמה יצא לך לטעום?"