11.16.19- מביטה קדימה ולב בטוח

אוון תהיה לייד הצמחיה בספט ותרשום לעצמה הערות על הצמחים. היא תפנה ללב בטוח אם תבחין בה.

לב בטוח בדיוק בדרך לאחת מהפינות שהיא יושבת לקרוא בהן
בדרך כלל, על כתפה תלוי תיק בד פשוט והיא נעזרת במקל כדי ללכת. כל פעם שהיא שמה משקל על רגל ימין אפשר לראות שעובר בה גל של כאב, הרגל עצמה נראית כאילו שברו אותה אבל לא טרחו לטפל.

״הי רוהאן,״ אוון אומרת לה עם חיוך
״טוב לראות אותך היום. אני רציתי לדבר איתך במוט אבל לא יצא לי.״

"הבנתי שפספסתי הרבה. מזל טוב לך."

"תודה" היא אומרת עם חיוך חמים
"האם זה היה קשור לגליארד שדיבר שיט עלייך ועל קיאן?"

"הסיפורים שהוא סיפר היו נכונים." לב בטוח אומרת בכנות. "לא הגענו לישראל מרצון, הוגלנו אליה"

"כן.... אני חושבת ששמעתי על זה מקיאן...
הוגלתם בגלל... מבחן הצעירות שלך. או בגלל סיבה אחרת?"

"לא. מה פתאום. מבחן המעבר שלי לא קשור לזה. טעינו והובלנו למוות של קין"

"אה." היא אומרת עם חיוך עצוב
"אז למה הוא בדיוק הגיע לקיירן?"

"צוהל בין הגבעות? הגיע בשליחות הארד רי, הוא הולך לשפוט אותנו בגלל עניין אחר." היא לא מפרטת. "נלך לאירלנד למשפט בחודש הקרוב"

"בהצלחה עם זה." היא אומרת עם חיוך בטוח

"נצטרך" רואהן אומרת עם חיוך חסר רגש

״בכל מקרה בוא נעבור לנושא יותר חביב.
רציתי לדבר איתך על להקתך. איך זה לרוץ עם גארו כאלו משובחים?״

"לא יכולתי לבקש חברי להקה טובים יותר."

״קונאטוס בהחלט ראשון ראגאבשים משובח ביותר.
היעדים שהוא נתן לי באמת עוזרים לי להשתפר כראגאבשית.
גם אבן מתגלגלת נראה מענין .״

"לא דיברתי איתו כמעט במוט, אבל הוא אח לשבט." רואהן מחייכת.

אוון תוהה לרגע איך להמשיך את השיחה ואז היא אומרת
״זאת בהחלט סיבה להרגיש סולידריות אליו. הוא בהחלט נראה מאוד אצנטרי.״

"הוא גליארד פיאנה." לב בטוח אומרת כאילו זה מסביר הכל. "מספרי הסיפורים הכי טובים שיש"

״אכן,״ היא אומרת עם חיוך ״אני גם יכולה להגיד את זה על שערי שמיים. הוא מאוד אוהב לספר את סיפוריו עם כל הפרטים האלגנטיים.״