29.11 באיזור הקיירן, חטאים קשורים בשלשלאות

בוקר, שישי, דימפנה מסתובבת ליד הקיירן בפיזי עם מפה ושני עטים, מודדת ומסמנת לעצמה דברים, נראה שהיא מחפשת בעיניים איזה לופוס אדון צללים אחד, בנוסף.

הוא יושב על אותו סלע שהשאיל כשהגיע להתארח - צופה אל האופק.

לוקח לה בערך חצי שעה לסיים, אבל בסוף הסיבוב שלה מביא אותה לכיוונו והיא משתעלת קלות כדי לתפוס תשומת לב. "עוקד החטאים. מה שלומך?"

הוא מסתכל עליה בתהייה לרגע, לבסוף נד. שפת גופו מעט נינוחה יותר - כך ששלומו ככל הנראה טוב.
עם זאת, גבו וכתפיו מנוקדים חברבורות גועליות המזכירות כוויות - צלקות כסף. כך שיכול להיות יותר טוב.
"שלום, שלשלאות מנופצות. מה רצונך?" - עוקד החטאים לא מאמין בסמול טוק.

דימפנה רגילה ללופוסים ולכן לא עונה שהיא רוצה לדבר כי זה די ברור מאליו. "מה עבר עליך עם כסף? שמעתי מהבטא שלי שאתה מנהל חקירה ומשפט ובאתי לדחוף את האף שלי ולהסתקרן. לא להפריע או להטיל ספק, בעיקר לשמוע פרטים אם אתה מוכן לחלוק כי הוא לא ידע להגיד לי במה בדיוק מדובר."

הוא נד "חקירה התבצעה, דנו פילודוקסים ונוספים בדבר - עונש הוחלט. ישתנה רק אם גארו אחר יבוא לדבר בעדו. אולי."

היא מושכת כתפיים. "אין לי מילה טובה להגיד עליו. בחור מעצבן. מה הוא עשה?"

"האם יש ערך בכך שאספר כעת ולא במוט?", הוא שואל שאלה כנה. אין שמץ התרסה בקולו.

"במוט יש הרבה אנשים ולא תמיד ריכוז מלא בהקשבה. אם אני לא אהיה מרוכזת במוט זו אחריותי ולא עליך, אבל אם יפריעו לך לדבר או יפריעו לי להקשיב, בזה יש לי פחות שליטה. לספר פעמיים יותר מעייף, אבל לפעמים במוט לא יעיל."

"טוב. אם א'אורונים יעשו עבודה טובה - לא יפריעו להקשיב. אם מוביל שבירת העצם יעשה עבודה טובה - לא יפריעו להקשיב."
הוא משתנה להומיד, "זה לא אישי - אך אני מעדיף שלא לספר. בעיני זו פגימה באמינותי כפילודוקס. המשפט יערך אל מול הספט - ודמו בראשו של הגארו המסכן שלא ילמד מסיפור עצוב זה."

ווילד חולף, מחפש בדס"מ עם כזה שם לשרשור.
אוכזבתי.

"מקובל." היא מהנהנת ולא לוקחת את זה הלאה. "אני אחכה למוט ואקווה שבאמת יתנו לשמוע וילמדו. אז מה קרה לך שם?" היא מסמנת לצלקות הכסף החדשות שלו. "פומורים? ספירלות?"

וויילד משוטט נתקל בסעיף הראשון של הליטאני ומתאכזב.

"תיגר."

"תיגר?" הקול שלה עולה קצת בהפתעה, אבל היא תופסת את עצמה וממשיכה בטון רגיל יותר ורציני להחריד. "לא שמעתי שמישהו נהרג השבוע. מי היה הצד השני."

"שערי שמיים. עוד חי."

היא מטה את הראש הצידה. "בתיגר כסף? מישהו מכם נכשל. בלי להעליב."

הוא מהנהן לחיוב, "הבנתי - כל אחד נלחם תיגר אחר בלב."

"לא מצב טוב. לא בריא. יהיה תיגר חוזר שבו החוקים מוגדרים וברורים?"

הוא מושך כתפיים, "חוקים במילים ברורים וזהים. כוונה בלב לא. עושים בירור, מה צעד הבא."

היא מהנהנת. "זה ביניכם, בין בוגרים בתוך.להקה. אני לא אתערב בלי שיבקשו. אם תבקשו, אעזור." היא נשמעת תכליתית ושומרת את דעותיה לעצמה.