13 בדצמבר, קיירן, אנדרדוג ואור ראשון

אנדרדוג בקיירן אחר הצהריים מתיישב ליד אחת השולחנות ומנגן בכינורו ניגון יהודי וחרישי. הוא מרוכז כולו במוזיקה, ונראה שחיוכו שב לפניו. הוא לבוש בבגדים מהודרים כרגיל. איזה מעניין אם יפגוש בחברת הספט החדשה.

קול עדין מצטרף בשירה. היא שרה עם כל הטעמות ומכירה את כל הבתים של השיר בעל פה. אור ראשון החליפה כבר את הבגדים מהמוט ולבושה בבגדים צנועים יותר . "אתה מנגן יפה"

אנדרדוג מסב מבטו אליה, ומחייל חיוך עייף. "תודה. משתדל להתאמן כל יום. מניח שאת כבר מכירה את היצירה."

היא מחייכת חיוך עדין "מתאימה לשבת. מזכירה לי את הבית של המחנך שלי"

"ובכן, לא חשבתי אחרת. פיסת תפילה מאוד מוכרת בעולם היהודי, שרים אותה בבתי כנסת הרבה." הוא משתעל. "ובכן, לפחות ממה שיצא לי לראות."

"לא הלכת הרבה לבית הכנסת?"

"ובכן, יצא לי מספר פעמים להיות. אבל בדרך כלל רק באירועים כמו כיפור או שבת מדי פעם. התחלתי ללכת לבתי כנסת רק לפני שנה וחצי בערך, כש... התחלתי להתחנך אצל מהלכי הזכוכית." נראה שהוא שוקל את מילותיו בקפידה.

"מה הוביל להתחזקות שלך?" היא שואלת בסקרנות.

"אח שלי גילה את המורשת היהודית של אימנו. אבל לא הרשו לי ולו לעסוק בכך... עזבי, סיפור ארוך." הוא יאמר עם נימה של צער בקולו.

"למה שלא ירשו לכם? מה הבעיה עם זה?" עולה ממנה ריח קל של זעם.

"כמו שאמרתי, סיפור ארוך. לא כל הגארו רואים את היהדות כמשהו שיש לעסוק בו... וזה כולל את סבי. אבל בואי נעזוב את העניין הזה, את בית סבי כבר עזבתי ממזמן."

"זה טיפשי " היא אומרת ומשתתקת כמה רגעים, מושלת בזעמה. "אז, איפה אתה עושה שבת?"

"לרוב לא עושה את זה באופן מסורתי... למען האמת, לא חושב שיצא לי לעשות מאז שהגעתי ארצה. אבל אשמח לארח בטריטוריה שלי אם תרצי."

"הוזמנתי כבר למשפחה שמנהלת את בית חבד שאירח אותי מאז שהגעתי, מוזמן להצטרף אם אתה רוצה, הם ישמחו לארח."

"זה נשמע כמו רעיון מצויין, אני אשמח להצטרף אליך מפעם לפעם." הוא יאמר בחיוך קל.

"אתה מוזמן, הכנסת אורחים זה חשוב" היא אומרת בחיוך.

"ללא ספק, אור ראשון. אמרי לי - מעין שם המעשה הזה?" הוא שואל בסקרנות.

"איחול מהמחנך שלי." היא עונה בחיוך. "'מעט אור דוחה הרבה מן החושך.'"

"מתאים לחג המתקרב, את לא חושבת?" הוא אומר בחיוך.

"כן, סיפור החנוכה מדגים את העיקרון הזה בעיניו."

"את יודעת, למהלכי זכוכית יש חג שנופל על חנוכה, בשם פרומית'יאן דייז. אני מניח שלגמרי נוכל לשלב בין השניים."

"לא שמעתי עליו, מה העקרונות שלו?"

"ובכן, הוא די שונה מחנוכה. הרעיון שלו הוא שבמשך שבוע מהלכי הזכוכית חוגגים, ואז בחלק השני של החג, אחרי שסיימנו לחגוג ואנחנו מוכנים לקראת השנה החדשה, אנחנו מתחילים לעשות תחזיות לקראת השנה החדשה. מקבלים חזיונות, מדברים עם רוחות, רואים מה המשימות שעומדות על הפרק. חג שימושי בהחלט."

"לא נראה לי שאלו חגים שאפשר לשלב... הוא נשמע מאוד שונה מחנוכה."