30.12 לפנות בוקר משחקי ראקונים 2.0

בשעות המוקדמות והקרירות של הבוקר, שלשלאות מנופצות מחפשת שוב את גורי הראקון באומברה סביב הקיירן. היא נושאת איתה שקית של ספק חטיפים, ספק חרקים.

הראקונים מופעים, אולי כקריאה לחיפושה אותם.

אולי הם פשוט מופעים בכל פעם שמישהו הולך עם אוכל שלא שמור לעכברים

בין אם מהסיבה האחת או האחרת, היא שמחה למצוא אותם יחסית בקלות ושופכת מהשקית ערמה קטנה של חיפושיות וחמוציות מיובשות בלי סוכר עבורם. "בוקר טוב גורים. שלומכם טוב?"

"בוקר טוב שומרת האדמות. למדת כבר לדבר עם רוחות?"

הם שואלים ישר ולעניין

"מצאתם אותי ראויה ולא עדכנתם?" היא מחזירה שאלה, אבל בטון פחות לעומתי משהמילים עשויות להשמע, יותר סקרני מתוקפני. "באתי להתנצל. אחרי שיחה עם האומגה שלי, שהסביר לי כמה דברים על האופי שלכם, הבנתי שהערכתי אתכם לא נכון וסביר שלא הבנתי מה אני צריכה לעשות כדי לעמוד במבחן שאתם מציבים." היא לא ממשיכה, ייתכן שמחכה לאישור לחוסר ההבנה שלה. "הייתי צריכה לקבל את ההצעה שתחביאו משהו עבורי?"

הם חושבים קצת ואחד מהם אומר "לדבר איתנו זה נחמד. אבל החלק החשוב זה להבין אותנו"

אחד אחר שואל "יש רוח בקיירן שאת מבינה? שאת יכולה לדבר איתה בלי מילים? שאת יודעת מה היא רוצה, ואיך היא מתקשרת?"

והאחרון שואל "איך היית פונה לרוח שאת לא מכירה? איך היית מנסה להבין מה היא רוצה? אנחנו רוחות, אנחנו לא מדברים כמוכם או חושבים כמוכם. איך היית עושה את זה?"

לאמירה של הראשון, היא מהנהנת הסכמה. לשניים האחרים היא עונה ביחד. "אני חושבת שחלק מהזמן אני מבינה מה יולי רוצה, והיא רוח אוויר ולא מדברת הרבה, אבל משתמשת בתנועה של רוח כדי לדחוף ולהזיז ולהביע רגש. אני לא אגיד שאני מבינה כל מה שהיא מנסה להביע, אבל תנועה זה יותר פשוט להבנה מצלצול של פעמונים למשל, או אבק כוכבים. לפני שאני פונה לרוח שאני לא מכירה אני מנסה לחשוב על מה המהות שלה, ההקשר שלה, ה...סיווג שלה, אם ללכת לכיוון האורגת קצת," היא אומרת בחצי התנצלות, "יש לי רק את הידע שלי לעבוד איתו כשאני לבד, אז אני משתמשת באמונות הקיימות שלי כדי לנסות לשער איך הרוח מעדיפה שיתייחסו אליה. אם אני לא לבד, כל שאר הלהקה שלי תאורגים והחינוך שלהם היה יותר מוכוון לתקשןרת עם רוחות, אבל ביננו גם הם מסתמכים על ידע ודעות קיימות, שלהם פשוט מקיפות יותר משלי מדי פעם. כבר ראיתי תאורגים נופלים ביחסים עם רוחות."