10.2 חשכת מעמקים ומפתח צינורות

לאחר תיאום מראש עם מפתח צינורות, חשכת מעמקים מיילל בכניסה לטריטוריית מטרופולין.
הוא לבוש בגדי אבל שחורים וקרועים.

ימצא מפתח צינורות אחד שניראה מחד אנרגטי ונמרץ ומצד שני ניכר כי הוא לא ישן הרבה בימים האחרונים. הוא מלוכלך קצת יוצר מהרגיל ולא מסריח מזבל עירוני כהרגלו אלה מאדמה ומעץ.
בנוסף אם לראילנד הבחנה בסיסית, ניראה שהוא מגיע מהשמורה שצמודה לחיפה ולא מהטריטוריה עצמה

כשהוא מגיע, ראילאנד מושיט לו שקית מלאה בכדורי פלאפל. וחיוך מאוד קלוש שמרמז על נימוס ולא על מצברוח טוב.

מפתח צינורות ימשוך כתף ניראה שמזדהה "אני מצטער אני לא מגיע מהעיר אז אין לי ממש מה להציע אבל אתה כבר יותר מסתם אורח שמקבל הכנסת אורחים מנומסת. רוצה לראות מה אני בונה?" הוא יציע במקום

ניכר שבוער משהו בתוך ראילאנד כשהוא עונה:
"אני אשמח. אבל קודם באתי לבקש ממך לשפוט אותי על פשע חמור שביצעתי."

מפתח צינורות מרצין ומסתובב לכיוון לב הטריטוריה מסמן לך בידו לעקוב אחריו.
הוא יוביל לסטודיו האומברלי כשיגיעו פנימה יסמן לך לשבת "דבר" הוא יגיד בטון חמור

"בחזית הקרב שלי בעזה, רצח עורבים של התולע גבר עליי ונפלתי לת'ראל.
רק אחרי שהתעוררתי על אדמת עזה הבנתי שבזמן הת'ראל ניסו להציל אותי ספק של אמת וחסד אחרון.
חיסלתי אותם ואכלתי את הגופות שלהם."

מפתח צינורות ירצין אפילו יותר "ספר את כל הסיפור" אומר מפתח צינורות בום "מההתחלה ועד הסוף, לא רק את הנקודה בא יש פגם"

עפנו גבוה מעל עזה. את הדרקון אנחנו ראינו מלמעלה. נחתנו עליו אני, קול הזעם, פרי הרוח וספק של אמת.
הצל הנעלם ודם ואפר חיפו עלינו ממרחק. רצח עורבים התקרב אלינו וערער את השליטה העצמית שלנו. חסד אחרון ירה כדי לטפל בו. ראש של נחש ביטל איזו מתנת הגנה שהייתה על הדרקון, הוא ופרי הרוח תקפו מלמטה.
העורבים גברו עליי, נכנסתי לת'ראל ונפלתי מהשמיים. את שאר הפרטים השלמתי מהלהקה.
קול הזעם והשאר המשיכו במה שעשו אך ספק של אמת צלל למטה וניסה לעלף אותי. אבל...", כאן יש פאוזה קטנה והוא אכול בושה וחרטה אך ממשיך לספר הכל, "חיסלתי אותו ואכלתי את הגופה שלו. גם חסד אחרון צלל אחריי וניסה להציל אותי אבל חיסלתי גם אותו ואכלתי את הגופה שלו. גיליתי את זה רק אחרי שהתעוררתי על אדמת עזה כאשר דם בפי וחלקי גופות סביבי.
הצל הנעלם ופרי הרוח נכנסו לפרנזי אבל קול הזעם, שחיסל את הדרקון, ודם ואפר תפסו אותן. דם ואפר פקד לסגת והם הגיעו לנקודת המפגש.
ראש של נחש נעלם ולא חזר איתם.
התעוררתי למטה בתוך הריסות של בניין ומכוסה בזפת של ביין שיצא מחור בתחנת דלק. לא יכולתי ללכת ולא יכולתי לעוף. רודף הנבואות פתאום הגיע אליי. סתמנו את החור עם בקבוק מי הטיהור שלי ולאחר מכן הבערנו את הביין.
הצלחנו להתגנב דרך כל ההריסות ולחמוק משני בנייני שמירה גבוהים, מעכבישי חלודה שהתחילו לשקם את המקום והאדמה המתולעת שהחלה לחזור לעצמה במהירות מפתיעה.
הסתרתי אותנו בשראוד תוך כדי שהובלתי אותו כשהוא נושך את זנבי. העכבישים השיגו אותנו והאטו אותנו בהמשך הדרך אבל התמודדנו איתם. לאחר מכן היינו צריכים לחצות שדה מוקשים פתוח במהירות. וזאת עשינו תוך כדי שרצח העורבים דולק אחרינו וכמעט משיג אותנו. נמלטנו ברגע האחרון דרך הגבול וכשחזרנו לאדמת ישראל, רוחות גאיאניות בברית חיסלו את העורבים.
היינו מרוקנים לחלוטין, האומברה פלטה אותנו החוצה אבל הצלחנו לחזור.

"מה זה רצח העורבים?"

"כך נקרא הלהק שלהם. ברבים. באנגלית הביטוי הוא Murder of crows.
הצלחתי בהתחלה להתנגד להשפעות המנטליות שלהם... אבל..."

"מי הוביל את הריצה?"

"אני"

מהנהן פעם אחת "מה היו ההישגים בריצה?"

"חיסלנו דרקון ירוק ושלושה רקדני ספירלה מכונפים. העורבים נפגעו קשה. חוסל ביין של זפת שנבע מתחנת דלק. חוויתי את האדמה של עזה וראיתי מה נמצא מעבר לקווי האויב, חזרתי משם עם רודף הנבואות כדי לספר על זה אחרי שבספט חשבו שאנחנו מתים."

מהנהן פעם אחת ולא מנתק מחשכת מעמקים את המבט "עוד דברים שתרצה לומר?"

גם חשכת מעמקים לא מנתק ממנו את המבט ומקפיד להשאיר קשר עין אך ברור למפתח צינורות שהדבר נובע מתוך כבוד אליו. הוא אומר: "אסור שזה יקרה יותר. שוחחתי עם הלהקה והסכמנו שאנחנו מוכרחים להתחזק מנטלית. ניעזר בינשוף ונצא למסע כדי להגיע לכך. אני מתכנן ריצה לסוריה לספט של חסד אחרון על מנת לספר להם בעצמי מה קרה וללמד אותם את טקס הטיהור של הבאנייפ. ואני אמשיך את דרכו של ספק של אמת לגבי שקט, הקשבה והקפדה על שאילת שאלות."

"שמעתי אותך. אתשאל גם את שאר חברי הריצה. ואם יהיה צורך יהיה משפט במוט"

"אני מודה לך, אח. חברי הריצה הם קול הזעם, פרי הרוח, דם ואפר והצל הנעלם. אך הצל הנעלם עזבה את הלהקה ואת הארץ לפני שחזרתי."
הוא מרכין את ראשו בכבוד וחשיפת צוואר.