2.3 צהריים, אזור האורחים בקיירן- הרמוניה ופרי הרוח

ליד אחד מהשולחנות באזור האורחים בקיירן, נמצאת האורחת שהגיעה לפני יומיים ומאז בילתה שם רב הזמן. הזאבה בעלת הפרווה השחורה שכובה על הרצפה ונראית משועממת להחריד.

פרי הרוח מגיעה למקום במסגרת עבודות משגיח כאלה ואחרות. היא לבושה, כרגיל, בחולצה ארוכה וחצאית ארוכה, ושערה הארוך אסוף בצמה. היא עוצרת למראה הזאבה הבלתי מוכרת.
"שלום!"

הזאבה קמה ממקומה ובוחנת אותה בסקרנות. "הרמוניה, רגאבאש בוגרת לילדיה של גאיה. אורחת. חברת ספט?" היא אומרת בגארו.

"כן. פרי הרוח, קורבן האח, גליארד צעירה לילדיה של גאיה, בטא ללהקת סודות הדרכים הרצה אחרי הינשוף ומשגיחה בספט ישראל. תמיד טוב לפגוש אחות לשבט." היא אומרת בחיוך.
הרמוניה תבחין בריח של אדמת וצמחיית הקיירן שדבק בה, ובאדמה שנדבקה לנעליה.

היא משתנה להומיד, כנראה למטרת תקשורת פשוטה יותר. עומדת מול פרי הרוח נערה צעירה עם שיער פרוע ובגדי טרנינג בלויים שגדולים עליה. על כתפה תלוי תיק בד אפור. "יש כאן הרבה מהשבט? עד כה פגשתי אותך ואת האלפא."

"איבדנו ארבעה אחים לשבט במתקפה על עזה." פרי הרוח אומרת בעצב. "רק אגאתון, רודף הנבואות ואני נשארנו. הוא פילודוקס, חבר בלהקת מארש צבאי."

הרמוניה מרכינה את ראשה בעצב. "התקפה על עזה?"

"לפני שלושה שבועות. הנחתנו על הפיט שם מכה קשה."'

"חשוב. אלך לשמוע במוט סיפורים, בטוחה שיהיו סיפורי גבורה רבים." היא אומרת בהחלטיות ומוסיפה. "הגעתי להצטרף לספט הזה."

"מצוין. מאיפה באת אלינו?"

"הייתי בדרכים"

"ובמקור?" שואלת פרי הרוח. היא לא לוחצת - נשמע שהיא פשוט סקרנית.

"מהצפון באמריקה"

"היו כאן הרבה גארו אמריקאים בעבר. כיום פחות." פרי הרוח אומרת, שוב עם נימה של עצב בקולה, והרמוניה יכולה להבין שרבים מהם מתו בקרב. "אבל עדיין יש כמה. אז מה מביא אותך לכאן?"

"הלהקה שלי פה."

"איזו להקה?" שואלת פרי הרוח המופתעת.

הרמוניה חושבת לרגע, מנסה להזכר בשם. "מגני מגדל צדק"

פרי הרוח נראית אפילו יותר מופתעת. "לא ידעתי שיש להם חברת להקה חדשה!"

"אני לא חדשה, רצתי איתם בחינוך."

"בטח טוב לפגוש אותם שוב." פרי הרוח אומרת בחיוך.

הרמוניה מהנהנת בהתרגשות. "אני מקווה שהם יסכימו להתלהק איתי"

"עבר זמן רב מאז שרצתם ביחד? הבנתי שהם בארץ כבר שנתיים."

"כן, עברו שלוש שנים."

"אני בטוחה שהם ישמחו לקבל אותך."

הרמוניה נראית מופתעת לרגע. "אני מקווה."