5.6.2020- חרמש ועפרון

טורי תחפש את חרמש דמים מאזור האורחים. היכן היא תמצא אותו?

היא תמצא אותו עומד באזור האורחים, ובוחן את עץ השיר החדש.
הוא בהומיד.

"בוקר טוב חרמש דמים! על מה אתה מסתכל?"

"בוקר טוב, אני מסתכל על העץ.
את מאוד קופצנית."

"וענפים של העץ חומים. מה עוד חדש?" היא תגיד עם טון שובב
"אבל עכשיו יותר ברצינות - מה חדש איתך?"

"בסדר, ביקרתי אצל המשפחה ובפינלנד. היה קריר ונחמד.
ואצלך?"

"אצלי טוב! אני אתחיל בקרוב להכין פאנג דאגר בשביל התיאורגית שלי אחת עם הפרא. זה הולך להיות פרויקט אבל כבר יש לי חומר גלם מניב מגולגולת של מטיס. קיבלתי אותה מאכילס." היא תגיד
"אני רואה שגם לך יש פאנג דאגר! ממה היא עשויה?"

"ניב מגולגלת של מטיס?
זה ניב של נחש שהעניק לי פאתוס, וקשרתי לתוכו רוח מלחמה שלבשה צורה של טנק וניסתה להילחם בלהקתי.
מה מיוחד במטיס הזה?"

"טוב אכילס אמר לי שזאת גולגולת מסין.
אני מתכננת לקשור לניב הזה רוח של נחש. לאחר שאני אסיים לגלף אותו כמובן"

"את מכרסמת, אני מניח שזה בסדר."
הוא מושך בכתפיו.

היא מהנהנת
"אם יש לי דרך טובה להשיג חומר איכותי אני אלך על זה. אני לא רוצה לנשוך יותר ממה שאני יכולה לנגוס.
ולגבי המשפחה שלך יש לך אחים? איך אתה מסתדר עם ההורים שלך?"

"שתי אחיות, אני מסתדר עם ההורים שלי באופן דיי סטנדרטי אני מניח. למה?"

"כי רציתי לדעת" היא תגיד
"לי יש את האחים הקטנים שבאו איתי לארץ.
ההורים שלי מתו בזמן שהשתנתי"

"בני כמה הם?"

"שלוש עשרה ושש עשרה. ילדים טובים."

"איפה הם גרים?"

"איתנו בראש העיין.
הם בני הדם היחידים שאני מכירה שהם תחת הרעלה. אני גם מצפה שהם יעזרו לי לאסוף מידע וכל זה"

הוא מושך בכתפיו.
"גדלתי תחת הרעלה מלידה, בקאיירן שבטי. אבל לא משנה כמה פעמים ראיתי קרינוס לא הייתי מסוגל להתרגל לזה עד שהייתי אחד בעצמי."
הוא מחייך בשעשוע מהאנקדוטה, "איך הם אוספים מידע?"

"נשמע נחמד לגדול כשאתה יודע לאיזה עולם אתה באמת שייך. נותן קצת משמעות לחיים.
טרנטון הבן שש עשרה מאוד ידידוי וקל לו ליצור חברים. הוא יכול להתחזות למישהו מעמותה או להומלס בלי להתקל בבעיות מריח של זעם כמו גארו.
טריסטן בן השלוש עשרה די חכם ויודע ללקט מידע מעיתונים ואתרים. אני לא מצפה שהם יעשו את כל העבודה השחורה אבל אם הם יוכלו לצמצם משהו ברמה ששתאים
להם זה יכול לעזור." היא תגיד.

"טורי, טרנטון, טריסטרן...."
הוא מושך בכתפיו ואומר "נשמע נחמד. אחד מהם אמור להשתנות?"

"רק גאיה יודעת את התשובה לזה.
הגן של הזאב מאוד רצסיבי. אז הסיכוי שיהיה עוד גארו מבינינו די קלוש. לפחות מאיך שאני מבינה את זה."

הוא מכווץ את גבותיו.
"הא? אני לא יודע לגביי כל השטויות האלה של גנים ורציסיביות.
דמכם דליל ואתם רחוקים מאבותיכם, כנפוץ בשבט מכרסמי העצמות. לכן יחס השינוי אצלכם הוא נמוך."

היא מהנהנת
"וכפי שאתה יודע אנחנו גם לוקחים כל אחד ללא יחס לטוהר דם - כל עוד הם לומדים את דרכיו של עכברוש. אני לא יודעת אם הגארו האחרים שלי במשפחה היו מכרסמים אבל זה לא משנה לי. אפשר למצוא משפחה בכל מקום"

הוא מעקם את האף, "את? כן, אולי.
יש לכם המכרסמים גישה משלכם למשפחה, מה אני אגיד לך."

"כל אחד ודרכו" היא תגיד ותמשוך בכתיפיה