9.6 בחזרה לחיפה

אחה"צ מאוחרים דניאל נוסע אל הטריטוריה של מטרופלין עם טנדר שחור.
הוא יחנה מחוץ לבניין ויקח איתו שישית בירה .
בכניסה הוא יברך לשלום את ישראלה
"איפה אני מוצא את רובין?"

כשתכנס הלובי יהיה ריק אבל רעש של מוזיקה ושתי מכונות קעקועים עובדות ישמע מהחלק האחורי של הבניין וכמה צלילים של שיחה.
אחת המכונות תעצור עבודה כשהדלת תכה בפעמון קטן וישראלה תציץ החוצה כשתראה שאתה עומד שם היא תאמר כמה דברים בחדר שיוחרשו על ידי המוזיקה והיא תצא אלייך עם בקבוק בירה קריר שנפתח ממש עכשיו (בירה גנרית רוסית וזולה) "היי לקוח מועדף" היא תאמר במבט מאשר על ההתנהלות ההרבה יותר נאותה "אני חושבת שהוא אמר משהו על חקירה בצד השני של מרכז הכרמל. הייתי ממליצה לתת לו איזה צעקה. הוא אמר שלא אוהב שמטיילים שם לבד" היא תשתתק לרגע "אני חייבת לסיים תלקוח הזה אין לו עוד הרבה זמן סטודיו וזה יהיה חראי לגרום לו לשלם על זה שאני מדברת איתך" היא תאמר ותשוב לחדר בו היא עובדת

לפני שישראלה נכנסת דניאל זורק לה "הוא יענה לפלאפון?"

היא תצחק "הדוד משאיר את הטלפון אצלי כשהוא מטייל שם"

"גוטצ'ה" דניאל נותן לישראלה את השישיה וממשיך לשירותים ועובר לצד השני
בין הקירות שמסתכלים עליו הוא מיילל יללה עמוקה שתבסר על הגעתו

יללה תעלה חזרה מבשרת שיגיע בקרוב.
ואכן לאחר כרבע שעה מפתח צינורות יגיע ניראה שהוא לבוש באותם בגדים של המוט, הלכלוך וריח הזיעה שעולים ממנו מבהירים היטב מה שלא התרחץ או עשה דבר מלבד עבודה מאומצת שככל הנראה הייתה בשמש מאז המוט.
הוא יהנהן לכיוונך פעם אחת ויגיש את ידו ללחיצה באמה

דניאל ילחץ את ידו של המכרסם יחייך ואף ישאל "אני מבין את הקטע שלכם... מנסה לפחות... אבל גם הומלסים מתקלחים במזרקות.... מה הקטע?"

מפתח צינורות בזריזות רבה יפגוש את האמה של פודה החובות בליחצת יד ויקינגית שכזו, מכיר בכך שמדובר באארון.
הוא יטה מעט את ראשו בחוסר הבנה על ההערה האחרונה

אתה רואה שגם המבט של דניאל מופתע
"אני... פשוט אקח את זה כמובן מאליו ואני לא רוצה להעליב אותך בטריטוריה שלך... ואני באמת לא יודע איך לגשת לזה" ואז הוא משנה נושא מהר "הבאתי לישראלה שישית בירות, שתשים לך במקרר שיהיו קרות כשתצא מכאן"

מהנהן "אני מודה לך על המתנה" הוא יאמר כשכנות רבה בקול שלו.
"תרצה לספר לי מה שלומך היום ילדי?" יהיה במבט שלו סקרנות רבה

מבט של התרגשות עולות על פניו של דניאל "ובכן, החלטתי בסוף כן לעשות את המסיבה, כולם כולל כולם מוזמנים. הבאתי לך מלא פלאיירים ומלא בקבוקים שתוכל להפיץ. הם נמצאים בטנדר ששכרתי מחוץ לבניין שלך"

מפתח צינורות יחשוב על זה מעט "אחרי שביטלת השתמשתי בכוח של הערימה בשביל להזמין מכרסמים לפשיטה קרובה" הוא יחייך "אם נרצא לשלוח את אלה בצינור הזה יהיה עלינו להעניק לערימה הזו מתנה בעלת ערך רוחני רב עבורה" הוא יחשוב מעט. "דרך נוספת תהיה להעביר הודעה על המסיבה דרך התקשורת השבטית הנוספת" הוא אומר מהורהר "מה עומד להיות במסיבה הזו שאתה חושב שימשוך מכקסם עצמות"

"ערימה של מה? ואם אני לא טועה, פעם שעברה אמרת שיש מסיבה בחינם, אוכל חינם, מוזיקה חינם." דניאל בוחן את ציורי הקיר כשהוא מדבר אל רובין, כאילו מחפש משהו "אנחנו חוגגים לכבודו של בכחוס, הוא אחראי על ההוואי, ואלו המתאימים ישתו משיכר האלים, יש תחרויות שונות, שגם הן בסגנון יווני"

הוא יקווץ מעט גבות על החלק הראשון "המסר יעבור. זכור את התנאי ושהוא איננו עיסקה או חובה אלה הבנה שהאומה עשתה עבורך חיים קלים ויבוא יום בו אתה תוכל לעשות עבור אחר חיים קלים יותר בשם האומה" הוא אומר ומהנהן "ערימה הכוונה לערימת הזבל. בכל שפה אחרת מתייחסים אליה פשוט כערימה" הוא מסביר "אעשה מה שאוכל בכדי לפרסם את השמועה בקרב ידידי ורעי מהשבטים השונים. האם יש מטרכ גדולה יותר לשמה המסיבה נערכת? לפעמים ערכים התפורים לדבר שכזה יגרמו לגארו להגיע במצב רוח יותר... מתאים"

"אני אמנם לא הרבה זמן באזור, אבל אני יכול להגיד משהו אחד ברור". דניאל אומר בנימה שזה מובן מאליו "אנחנו אולי נלחמים למען אותה מטרה. אך אנחנו לא עושים את זה יחד. המסיבה תהיה מקום של שמחה, שכולם יוכלו לבוא ולדבר, להכיר ולשמוע, ובעצם לגבש חזון משותף. תוך שבטי וגם בין שבטים"