12.6 אזור האורחים בקיירן

לאחר סיום השיעור על הסתיתים, זאבה עם פרווה עבה בגוון שחור דהוי מזנקת על אחד השולחנות מהמקום שהיא ישבה והקשיבה בו לשיעור. היא רובצת על השולחן בנוחות ובוחנת בסקרנות את הגארו החדש.

קאראן יקלוט שמישהו מסתכל עליו, הוא יישתנה ללופוס גם ויתישב לידה מסתכל עליה בסקרנות.

היא מרחרחת מעט. המבט שלה מאוד חד וניכר שמעטים הדברים שחומקים ממנה. "אורח?" היא נוהמת בגארו ומטה את ראשה בשאלה.

קאראן יהנהן: "אורח."

הרמוניה תחליק לצורת האדם ומתיישבת על השולחן בישיבה מזרחית. היא לבושה בבגדי גברים רחבים ובלויים משימוש ויש לה תיק בד שנראה מלא בדברים. " שלום אורח. אני הרמוניה, רגבאש בוגרת לילדיה של גאיה, אומגה ללהקת מגני מגדל צדק ומשגיחה בספט ישראל."

קאראן יעבור לצורת האדם גם.
"קאראן, המגן מפני החשיכה ארון צעיר לאדוני הצללים נעים להכיר"
קאראן לבוש בחולצת שוק לבנה, ווסט חום וג'ינס כחולים.
אחרי שהוא יסיים להציג את עצמו הוא יגיש לה יד ללחיצה.

לאחר רגע קטן של דיליי היא לוחצת לו את היד. "מתי הגעת? למה אתה מתארח פה?"

"הגעתי ממש כמה ימים לפני המוט, ואני מתארח פה בתקווה להפוך את המקום לבית שלי. לא נשאר לי כלום בהודו." אם להרמוניה יש אמפתיה גבוהה היא תשים לב שהמשפט האחרון יאמר בקצת עצב.

"מה קרה למה שהיה בהודו?" הרמוניה שואלת בישירות.

קאראן מחייך בחיבה: "לופוסים, הישירות שלכם מרעננת."
"מה קרה בהודו, לא הרבה, פשוט לי אין יותר מה לחפש שם. כל מה שהחזיק אותי שם מת כשהפכתי לגארו."

היא מחזירה אליו חיוך. "אני נולדתי בצפון באמריקה אבל כבר שנים בדרכים. יש להקה שאתה מתכנן להתלהק איתה?"

"אני עוד לא יודע, רק הגעתי.
אני מתארח אצל ערפילי בוקר ומאוד מכבד את צל של ספק האלפא שלהם אבל אני צריך עוד להכיר את הלהקות בארץ.

"תשאף להתלהק מהר, לא טוב לגארו להיות לבד. אני לא מכירה כל כך את צל של ספק אבל רצתי עם רעם ביום בהיר והיא גארו טובה מאוד. "

"זאת השאיפה."

"למה ישראל?" היא שואלת בסקרנות.

"נולדתי כאן, יש לי כאן משפחה."

"היו מזהב למכביר?"

"היינו בני דם אז לא היינו חלק מספט. אבל כן מאזור העוטף."

"ועדיין יש פה בני דם מהמשפחה שלך?"

"אבא שלי ואחותי חזרו הנה לפני כמה שנים אני הצטרפתי אליהם עכשיו."

"איפה התחנכת? אתה הרבה זמן צעיר?"

"את סקרנית הא...
התחנכתי בהודו, ואני צעיר שבועיים בערך."

"אתה רוצה להצטרף לספט, אני מנסה להכיר את חברי הספט שלי" היא מושכת בכתפיה. "אני פה רק 4 חודשים, שאר הלהקה שלי יותר זמן"

"את מוזמנת להמשיך. לא מפריע לי. מאיפה את? איפה את התחנכת?"

"מהצפון באמריקה, התחנכתי בדרכים. המחנך שלי עבר ממקום למקום."