20.8 הרמוניה ופודה החובות.

בבוקר יום חמישי, כשפודה החובות עושה מדיטציה בקיירן, זאבה בגוון כחול אפרפר דהוי מתקרבת בשקט ומתיישבת מולו. הוא כנראה ישים לב שהיא שם רק כשהוא יפקח עיניים.

*סניף סניף* דניאל פוקח את עיניו
"הרמוניה, מה שלמך הבוקר?"

היא מחליקה להומיד, גם בצורה הזאת העיניים השיער והעור שלה בגוון כחלחל לא טבעי. היא נאנקת מכאב כשהיא מנסה להתיישר בישיבה, הגב שלה מעוות ועקום. "בסדר. כואב. איך אתה?"

"אני.. בסדר..?" פודה החובות ממשיך לבחון את האדם הכחלחל מולו "את.. כחולה.. מה... מה?"

"עסקת רוח. רק באומברה ככה. משנה צבע מידי פעם."

"רוח דרדס במקרה?" דניאל נראה משועשע

"לא. אינקרנת ווילד. מה זה דרדס?"

דניאל מכניס יד לכיס בחולצה שלו נאנח ומוציא אותה
"אין לי פלאפון להראות לך. אבל... נראה כמוך.. בערך.. בלי שיניים וטפרים"

"השיניים והטפרים בהומיד גרועים. אתה גר ביחד עם שאר הלהקה?"

"כן.. אנחנו רוצים רומיז.. רק לי זה מרגיש מוזר?"

"להקה צריכה להיות יחד. מאורה אחת. איך אתה מתמודד עם מה שקרה לגרינפינגרז?" היא שואלת בעדינות מסויימת ובוחנת אותו, מנסה לקרוא אותו כמה שיותר.

דניאל נע באי נוחות לרגע "מתגעגע"

הגוון הכחול שלה מעמיק בהדרגה, נהיה כהה ורווי יותר. "זה קשה, אני יודעת." היא אומרת ברוך. "יש לך מישהו איתך להתמודד עם זה?"

"עוקד החטאים הסתובב איתי לא מעט" נראה שגם המחשבה הזו מעציבה את הגארו "זה התפקיד שלנו.. אנחנו מגיני גאיה.
הסיכון למות גודל עם כל יום שעובר בו אנחנו יוצאים לצוד תולע"

הרמוניה קופאת לרגע, העייניים שלה מבריקות. "אני פה לעזור עכשיו." היא אומרת וחושבת כמה רגעים "זה חלק מהתפקיד, אבל זה קשה להשאר אחרי. צריך להיות כמה שיותר טובים ולהמשיך קדימה, לא לתת לאבל להשתלט."

"אבל אני לא. אתמול בבוקר חזרנו מריצה. היום יוצא לרוץ שוב. מלחמה היא דרכו של האהורון, ואני אתמיד בדרכי"

"מלחמה היא דרכו של הגארו." היא מסכימה. "מתכוונת לזה שטוב ללתת לדברים לא להצבר בפנים, להשאר בשליטה על המצב."

"אז, על מה את חשבת?"

"לא יודעת, אני בסדר. מה יעזור לך?"

"מלא סמים אלכוהול ואיזו בחורה... אבל הבטחתי לרפאל שאפסיק עם הסמים, הלא טבעיים בכל אופן"

הגוון של הרמוניה נהייה ירקרק מעט. "נשמע מגעיל. אלכוהול זה לא טעים. אתה צריך למצוא משהו חדש."

"לא מוצא את הזמן לחקור את האמת"

"עכשיו יש זמן. שב תחקור"

"התחברתי לאחרונה לגלישה, אבל בדיוק רבתי עם רוח הגולש... צריך ללמוד איך מתנצלים"

"זה רעיון טוב. בכלל עדיף שלא להשאיר סכסוכים להתנצל ונגמר. ניסית פשוט לומר לה סליחה בכנות? זה יכול גם לעבוד."