פאתוס תביא חיבוק! 02.10

בערב המוט כשאכילס רואה את פאתוס הוא רץ אליו בחיוך וצעקה "פאתוס!" ומתקרב עם ידיים פרוסות לחבק אותו

קיאן מניח את היד שלו בפני אכילס כך שלא יחבק אותו וטופח לו על הכתף במחווה ידידותית. "מה אכילס?"

"אממ אני פשוט שמח לראות אותך. יש לי משהו לומר"

קיאן מקשיב.

"בחודשים האחרונים בצורה כזו או אחרת אמרת הרבה דברים קטנים שפגעו בי ובעוד שאני מתעלם, שומר על דממה או מקניט חזרה מדי פעם, זה לאט לאט הוביל לשנאה ומחשבות באמת מגעילות שאת חלקן היה ניתן לראות בטקס הענישה שלי. לאחרונה זה בה לידי ביטוי בצורה שאני מתבייש בה, אבל לא אתה בדיוק חווית את זה. זה הוביל אותי להבין שלפעמים בכדי להתפתח ולהתקדם יש דברים שצריך להשאיר מאחור.
אז אני משאיר מאחור שנאה ומחשבות זדוניות כאלו ואחרות מאחור. מעכשיו, מבחינתי, אתה חבר".

קיאן לא נראה מרוצה, "מהו האופן שזה התפתח בו אתה מתבייש?"

"דם, מוות, רצח. אני מעדיף לא לדבר על זה"

"אתה צריך להתמודד עם שנאה. לי יצא ליפול אליה בעבר, והיה לי קשה לקום. אתה תאלץ לדבר על זה. נולדת מחטא, ואתה קרוב אליו יותר מאחרים, לא אשם, אבל קרוב. אני ואתה לא חברים. אתה צריך להבין, למה אתה שונא אותי ולהתמודד עם זה." קיאן משיב לו, הקול שלו נשמע תומך יותר.

"אני מבין למה וגם חלקתי איתך, התמודדתי, לא אהבתי את מה שראיתי, אז החלטתי שאוותר עליה, אמשיך במסלול אחר".
הוא מחייך "זה בסדר, יש דברים שאני לא יכול לשלוט בהם, אני לא יכול להכריח אותך להיות חבר שלי באמת. אני כן יכול להתייחס אליך כאחד"

"טוב. משהו נוסף שאתה רוצה להגיד? אולי להיכנס למקרה ספיציפי בו השנאה ערפלה את שיקול דעתך?"

"מממ לא חושב, בעיקר חוויתי מה שהייתי צריך, כדי ללמוד שמקרה שכזה לא יקרה פשוט. אפשר לומר חזיון על הבשר והנפש.
תרצה לשתף כיצד אתה נפלת לשנאה? מה היו ההשלכות? כיצד קמת?"