15.2.21- סקטץ' וזורחת במערב

בצהריים באומברה סקטץ' תשהה ברחבת האורחים בקיירן. היא תהיה לבושה בשכפץ ותעשה מתיחות. יהיה אפשר לראות בברירות שיש לה כנפיים

זורחת במערב נחה בצורת הלופוס שלה בקרבת מקום. כשהיא רואה את סקטץ', היא משתנה להומיד ומביטה בה בעניין.
"יש לך טכניקה מעניינת. אני חושבת שלמתוח עוד את הגיד האחורי של השוק יעזור מאוד."

"אה. תודה רבה זורחת במערב." היא תגיד עם חיוך
"בכל מקרה מה קורה איתך? עבר טיפה זמן מאז שפטפטנו"

"לא המון קורה - התקופה האחרונה קצת רגועה יותר מקודמותיה, וזה מוצא חן בעיני בסך הכל. אני מופתעת לגלות שאני כן חווה מעט שעמום. כנראה התרגלתי לכמות ההתרחשויות כאן מאוד מהר. מה בנוגע אליך? יש לך משהו לספר שיפיג את השעמום שלי?"

"זה תמיד מוזר שאנחנו משתעממים גם באמצע מלחמה מתמדת.
בכל מקרה אני ואחת עם הפרא התלהקנו עם בלוז כנעני. ובגלל שאני תחת הינשוף יש לי כנפיים באומברה" היא תסתובב אחורה ותשוויץ בכנפיים

"אה וואו. לא שמתי לב אליהן. הן עושות דברים?"

סקטץ מנופפת בהם ובטיפה מגושמות היא עולה למעלה
"הן מאפשרות לי לעשות את זה. מה שכן אני לא הכי מומחית בזה ועדיין צריכה להתאמן."

"את רוצה שאני אעזור לך? אני לא יודעת לעוף, אבל אני טובה מאוד בלקפוץ ולנחות."

"טוב ללמוד איך לנחות זה יותר מסובך ממה שאני ציפיתי עם הדברים האלו. זה כיאילו שיש לך חוליות נוספות בגוף שאת עדיין לא רגילה להזיז- אצל הומודים זה הרגליים שלנו כי לוקח לנו זמן ללמוד ללכת.
אז כן אני אשמח שתלמדי אותי איך לנחות יותר בעדינות"