שומר גן החיות לומד מרנסנס 12.03

שומר גן החיות יחפש את רנסנס בטריטוריה שלה. יגיע לגבול באומברה ויילל את ההצגה שלו.

היא שם, מגיעה בלופוס בינוני וכסוף ברובו, עם סימונים כהים סביב העיניים, האוזניים והזנב. "שומר גן החיות. מה שלומך?"

"שלומי נהדר. לאחרונה חזרתי לארץ מריצה ארוכה, אז בימים האחרונים בעיקר נחתי.
הגעתי אלייך היום בתקווה שתוכלי ללמד אותי את טקס ההתנצלות.
מה שלומך?"

"אין תלונות, בונה מערך שיעור. חוקי הטריטוריה הם לא לצוד בלי אישור, לא לעשות עסקאות עם רוחות בלי אישור, לא להכניס זבל ותולע ואל תעשה משהו עוין, אנחנו מתעצבנים בקלות." החיוך שלה מוציא חלק מהעוקץ במילים. "בוא תכנס, אם מקובל עליך."

"מקובל"
רוברט לאחר מכן עומד ומתחיל להוציא שלל זבל מתוך הז׳קט שלו ומשאיר אותו הערימה מסודרת באומברה
"מתנות מרוח הזבל, אחזור לקחת אותם אחר כך"

"אני מחבבת את ערמת הזבל הגדולה." החיוך שונה ושובבי יותר. "אז, איך אפשר לעזור לך? או איך אתה יכול לעזור לנו? ומה שלום הגור, עד שיוכרע התיגר. עוד לא גאלתם אותו מייסורינו, אני מקווה?"

רוברט מחייך
"אני תמיד שמח לפגוש עוד גארו שמחבבים את רוח הזבל, היא חכמה ויכול לעזור לרבים"
מבטו הופך לרציני יותר
"אשמח אם תוכלי ללמד אותי את טקס ההתנצלות.
הגור בסדר, למרות ההתעקשות שלו להיות חצוף ולקבל מכות על זה.
הוא ניסה לברוח לפני כמה ימים וכעת בלי עקבות מלמד אותו שיעור על זה. לצערי הוא עוד לא מבין את מעמדו"

"הוא לא הבין גם כשהוא היה צעיר. מי שלא ינצח בתיגר מאיתנו יצטרך את כל הסבלנות והכוח שגאיה יכולה לתת. ולגבי טקס ההתנצלות, אשמח ללמד אותך, אבל חבל ללמד לבד. פגוש אותי בקיירן מחר בבוקר ויהיו אחרים שירצו ללמוד. אתה יודע אם הגור מכיר את הטקס? גם לפני התיגר אפשר ללמד אותו."

"אביא את הגור, כדאי שילמד.
ניפגש מחר"

(ואני אפתח בבינלהקתי כי הבטחתי גם לניב שאלמד)