אצבעות באנשי

"כן. אבל אני מכירה בכך שצריך לסמוך על אדון התיגרים, ויש פה לפחות שתי להקות שלא יסמכו עלי לא משנה מה אני אעשה"

"אם זה מה שאת חושבת אני מבין למה הפסדת. אני רק אגיד שלאהוב ולסמוך זה לא אותו הדבר"

"אני לא חשבתי ככה בהתחלה" אומרת סנו במגננה "אני ניסיתי להאמין אחרת. הם הראו לי שהם לא מוכנים להקשיב. אף אחד מהם" היא מאדימה קלות

רפאל מהסס בבירו להגיד עוד משהו. "גם את בוגרת. אני בטוח ששקלת את הדברים"

"חרון ממוקד הראה הרבה מהתכונות הדרושות. אני חושבת שיש לו סיכוי אמיתי לעשות את התפקיד הזה כמו שצריך. אני מקווה. אחרת הייתי ממשיכה להילחם על זה. אולי הייתי צריכה להמשיך להילחם על זה. גם אני יכולה לעשות את התפקיד הזה" סנו נראית מבולבלת ומרוקנת. ההחלטיות שלה אוזלת תוך כדי שהיא חוזרת על הטיעונים של עצמה "לא שהם היו נותנים לי" היא פולטת לבסוף

"מה שחשוב זה לא לנצח. מה שחשוב זה להילחם". אומר רפאל בשלווה מובסת משלו

"נלחמתי" אומרת סנו, מנסה לעודד את עצמה, מזכירה לעצמה. היא עוברת נושא, בערך - "אני שוקלת לקרוא תיגר על תפקיד לוכד האמת. זה מטריד אותי שארת׳ה לא חקר לפני שהם הלכו לתקוף את אל עפר תשוב"

"זו נקודה טובה. הוא לא מאוד פעיל"

"נראה אם אני אצליח לקבל ממגדל צדק רשות לבדוק מה באמת קרה בטריטוריה שלהם. זה מבחן של עורו של נחש, ואם אני אפתור אותו לפני ארת׳ה זה יהיה יפה"

"זה עלול להיות... קצת רגיש. לגעת להם בטריטוריה ככה. אבל אני לא חושב שהם ימצאו את זה אחרת

"אני אשאל. מקסימום הם יגידו לא, ואז אני אמשיך לתחקר את עורו של נחש. אם הוא יראה שמיציתי את האופציות האחרות אולי הוא כן ייתן לי לתחקר אותו. אני כבר דיי בטוחה מה קרה, אבל אין לי הוכחות"

"ואגב, אם זה מה שקרה, אני בטוח שהוא שילם לרוח מקומית כדי לכתוב את הכתובת. ככה עושים את זה בדרך כלל"

"זה נשמע הגיוני"

(סוף סצנה אני חושב)

(כן)