בלי עקבות בא לטייל בחיפה 28/8/20

בלי עקבות יגיע לגבול חיפה באומברה ויילל
''בלי עקבות, אאורון צעיר למחרסמי העצמות''

יללה תענה "בדרך", ולאחר זמן (כ40 דקות) מה יגיע מפתח צינורות בצורץ הזאב שלו.
הוא בגודל ממוצא, פרוותו חומה ברובה, אך לא קיימת כמעט כלל על פלג גופו הקדמי (חזה, בטן) ןבמקומה יש רק צלקות.
זרועו הימנית מבריקה בצלקת כסף שמכילה את כל היד ובחלקה החיצוני בצורת הזאב מקודשת בבירור רב מאוד ללונה ובחלקה הפנימי צלקת כסף דקה מחתך סכין ניכרת בצורה בולטת מאוד, זרועו השמאלית כמובן מכוסה מתכת אדומה.על גבו יישב חתול צעיר כתום ושמנמן
הוא ירוץ בזיגזג אלייך בודק מספר דברים תוך כדי שמגיע ובוחן מספר נקודות גם כאשר נמצא רחוק בטווח הראייה שלך.

לבסוף יגיע ויתיישב במרחק בטוח ממך מביט בך במבט בוחן עירני ואנרגטי "מפתח צינורות בום" הוא יאמר בקצרה וירחרח אותך (צורה אמיתית) ואז יביט בחתול כשואל דבר מה (האם תולע) "מה שלומך?"

(גארו, ממש טיפה מטולע, קושי 8 לזיהוי, כנראה משהו שהוא אכל)
הוא יסתכל חזרה במבט חתום
''אני בלי עקבות, אאורון צעיר למכרסמי העצמות, באתי לפה לחפש את מפתח ברגים''

)איך הוא נראה? בן כמה ניראה?)
הוא יהנהן פעם אחת ויבתוש בקרקע מסמן "אני" ובוחן אותך במבט סבלני וסקרן "רעב? צמא? צריך ריפוי? צריך טיהור?"

(בהומיד הוא נראה כמו אדם בשנות ה20 המאוחרות, פשוט מאוד, עם לבוש פשוט ופנג דגר על החגורה שלו)
''אני יכול לאכול משהו'' הוא יגיד בחיוך

ישתנה באיטיות להומיד ובידו שקית אלבד מתפוררת מעט שמעלה ניחוח של לחם "אל תנוע בטריטוריה בלי חבר ממטרופולין שמלווה אותך, אל תדבר עם רוחות בלי אישור. אתה לא רשאי לצוד. לא רשאי לזמן רוחות לתוך הטריטוריה. אם תמות בשטח חיפה תיקבר בחיפה. אם אתה רואה משהו שאפשר לשפר בטריטוריה, תגיד- אולי פספסנו"

החיוך שלו יגדל
אולי הוא אוהב את אוסף החוקים, אולי את צורת הדיבור אולי בכלל משהו אחר, אבל הוא אוהב את זה
הוא יהנהן ויתקדם לכיוון רובין מושיט את ידו ללחיצת זרוע (כזו שתופסים את איזור המרפק) ויגיד ''נעים מאוד''

הוא יחזיר לחיצה דומה בצורה כמעט אינסטנקטיבית ואז יקווץ לרגע גבות "מקווה שאתה אוהב המבורגרים" הוא אומר ומגיש לך את השקית בא יש לחמניה שמפוזר עליה מלח גס.

נימוסים 1 ומעלה:

הוא יודה מאוד ויתחיל לאכול בהנאה
"אז אתה כבר לא מפתח ברגים יותר..."

הוא יחייך וינוד לשלילה "מסתבר שהשותל ברינה ריגבש אותי, על שגיאה שהייתה לי במשך שנים" הוא יאמר ויתחיל ללכת לתוך העיר מסמן לך בראשו להצטרף

אם אתה חד הבחנה אתה תשים לב שיש משהו מעט, אבל ממש מעט ערבי במבטא ובמראה שלו
הוא ילך אחריך ויגיד "שלחו אותי אליך, אני עומד להתקרב למעמד של בוגר ואמרו לי שאתה מכרסם עצמות מכובד ומוערך, אז באתי לבקש ממך משימת בגרות"
כשאתם הולכים הבאת הפנים שלו חתומה לגמרי, הוא נראה כמישהו עייף, אבל לא מחוסר שינה, כאילו הוא לא מפעיל אף שריר בפנים, נראה שזו הבאת הפנים הרגילה שלו

רובין יקווץ מעט גבות "יותר רעב או יותר עייף?" הוא ישאל את בלי עקבות

באותו מבט הוא יענה ''אף אחד מהם באופן מיוחד'' הוא מסתכל מסביב ספק בוחן, ספק מתרשם, ספק מחפש משהו (?) הוא יסתכל על המדבר על הר הכרמל ויגיד ''מעניין... למה יש לך מדבר כזה באמצע יער? ''

רובין ירצין "זהו אות לניצחון שלנו על התולע בקרב אדיר. אך זהו מקום המכיל סוד שאינו שלי לתת. ותומן בליבו סכנה אדירה ולכן אל תיכנס לשם אלה אם אתה מחפש למות. ספר לי מאיפה אתה מגיע אלי"

''אני באתי עכשיו מגרמניה, הבאתי איתי עוד גארו צעיר שמחפש להקה, הלהקה הראשונה שלו... היה לו עד עכשיו איזה מורה שלדעתי היה 'אובר פרוטרטינג' ועכשיו הוא שלח אותו להסתדר''
הוא לא מישיר מבט ואפילו לא כל כך מסתכל עליך כשהו מדבר, לא נראה שזה מחוסר כבוד, הוא פשוט מסתכל מסביב, מסתכל על הרחובות.
הוא לא הולך מאחוריך, אלה לידך, נראה שבאיזשהו מקום הוא מנסה למשוך לאנשהו, אבל לא באופן אקטיבי או חד, אלה קצת מושך לכיוון הים

רובין ישבור חזק לכיוון כביש החוף ויחצה אותו אל חוף הים החיפאי "מגניב" הוא יאמר במילה אחת "הוא גם מהמשפחה?"

בלי עקבות יופתע קצת משינוי הכיוון, יעצור לרגע, יבחן שוב את רובין ואז ימשיך לעקוב אחריו
''כן, אני משאר שהוא יגיע לכאן בשלב זה או אחר'' הוא ישתוק לעוד כמה רגעים ואז יאמר ''מה אתה חושב על המקום הזה? על ישראל אני מתכוון, שאלו אותי אם אני מתכוון להישאר פה אחרי... ''

"יש כאן המון עבודה קשה. שפע רב בערים אך גם שפע אויבים. מקום טוב להתיישב בו כמו כל מקום אחר, רק שכאן יש פחות עניינים מול טהורי הדם היות והמקום הזה מוכר בעולם כחור תחת שמוציע רק תולע וסבל לכל מקום אז אין להם עניין רב בלקחת עליו בעלות מעבר חאחריות האיזורית של איזה משפחה של כסופי ניבים""

הוא יחשוב מעט, יהנהן במבט של 'אוקי... יתרון...' וימשיך ללכת
''אז באופן כללי אני משאר שבערך עוד חודש אני אהיה מוכן למשימת הבגרות שלי, אשמח לקבל אותה ממך''

הוא יהנהן "אצטרך לשמוע עלייך קצת." הוא יאמר ויגש לקו המים בוחן את המים "אבל לא כאן. כאן האויב עשוי להאזין מבלי שאנו יודעים" הוא אומר וממשיך לצעוד על קו החוף "אחד הדברים היפים במשפחה כאן בישראל היא שאנו מאוד מאוחדים ומאוד קרובים. דבר שראיתי שחסר בחלק מהמקומות בהם טיילתי"

כשרובין שוב משנה כיוון אמיר שוב יעצור ויסתכל עליו במבט אולי טיפה חושד אבל ימשיך ללכת
''משפחה... '' הוא בערך ימלמל כאילו זו מילה שהוא לא שמע הרבה זמן, לא נראה שהוא מחבב אותה ממש אבל הוא יתן לרובין להמשיך לדבר

"הרגשתי שאתה שואף ללכת לים אז בחרתי במסלול שיתן לנו להציץ בים" הוא יאמר כמסביר את פשר ההליכה במסלול הזה "למכרסמים בישראל יש שאיפה להפוך לכוח המשפיעה בצורה רחבה, ובמקרה הזה השאיפה הביאה לאחדות ואחווה" הוא פורש ידיים ומחווה על העיר "המקום הזה אולי מפוצץ תולע ואורגת והרבה דברים כאן יכולים להשתפר אבל זה שטח השייך לשבט כבר יותר משנתיים"

הוא יחייך חיוך קטן ''לא בדיוק לים... '' הוא יגיד כשתגיעו לאזור בת גלים, יוציא מהכיס מראה ותמונה ויציץ לפיזי בשקט

מפתח צינורות בום יסתכל בו במבט לא מבין "אתה רוצה שנעבור לפיזי ותוכל לראות מה הולך שם בצורה יותר ברורה?" באיזור בת גלים באומברה ישנו נהר שזורם בצורה שבבירור לא טבעית אל בית חולים שמשום מה נותן וויב מצרי ושני תנינים שומרים על הפתח שלו

''לא, זה מספיק לי, בוא תראה'' הוא יגיד בחיוך שבלי שום ספק גדול ממה שהוא היה רוצה