תה באמצע יער אודם - 1.3.2022

בלב יער אודם ברמת הגולן יושב לו קשר דם ומכין תה בסיר על גזייה.השעה שעת אחר הצהריים והצללים מתחילים להתארך. חדי אבחנה ישימו לב שיש כמה זאבים רגילים לא רחוק. הם רובצים להם בשמש ומחכים לציד הלילי.

דון מגיע בסופו של יום עבודה ארוך ומתיש

קשר דם נראה גם הוא קצת עייף. כשדון מתקרב הוא מנופף לו לשלום ובטעות מפיל כוס תה שהעמיד על סלע בזלת. הכוס עשויה מתכת ולא נשברת אבל קשר דם נותן נהמה עצבנית ופולט קללה בשפה לא מוכרת.

בל תגיע, התתישב ליד קשר גם
"שלום לכם" ותכייך חיוך קטן

"היי", עונה קשר דם ומחייך לרגע.
הוא חוזר לעסקי הרתחת המים ובוהה בשקט בגזיה במשך דקה שלמה של שתיקה נבוכה.
"תודה שאתם באים יש שני דברים מה בגללם אני צריך עזרה של תאורגים ילדי גאיה".

"מה קרה" היא תשאל אם מבט מעט מודאג

קשר דם נאנח.

"אני חושב... לא בטוח... אולי אני עם טעות... יש הרגשה שכפה שחורה כועס עלי אבל אני לא בטוח ואני לא מבין למה. הלכתי אליו ללמוד מתנה של עמידות לכאב. היה לי ברור שזה הולך לכאוב אבל כזה כואב מעולם לא מעולם לא הרגשתי.עכשיו כבר שלושה לילות יש לי סיוטים מזה".

דון מניד בראשו לצידו, ״אני יכול לשאול הרבה שאלות - כמו אם למדת את
המתנה בהצלחה, מה היה המבחן שניתן לך ומה השיעור לדעתך, מה מופיע בסיוטים… אבל נראלי שהשאלה הכי חשוב היא האם שאלת אותו אם הוא כועס?״

"זה העניין. את המתנה למדתי בהצלחה. כפה שחורה אמר לי, הזהיר אותי יפה שהלימוד יכאב. הוא אמר שזה יהיה הכאב הכי גדול שאי פעם הרגשתי. הבנתי מראש שזה מה שיהיה ובאתי מוכן. אבל כזה כאב נוראי מעולם לא הרגשתי אי פעם. זה נתן לי סיוטים אבל אני גם לא מסוגל לזכור מה קורה בסיוטים. הם סיוטים ריקים. אני לא יודע מה קרה שם והאם הוא כועס עלי או רק מנסה ללמד אותי שיעור נוסף".

קשר דם עוצר לרגע ונושם עמוקות. "רציתי לדבר אתכם על זה קודם כל בשביל לקבל עצה של מומחים אבל גם בשביל לפרוק. לפעמים צריך לדעת לדבר על דברים. אני מלמד את זה למייסון אז כדאי שאעשה את מה אני מטיף לגור".