קרקס "אסגרד" מציג: פינת "שנו את דעתי"!

בין כמה מהמחנות הפיאניים לפנריריים, היכן שנראה שנוצר ריכוז של 'פאבים' מאולתרים, מוקם לו מתחם צבעוני ומעניין שנראה כמו קרקס תיאטרלי.
עם במה, תפאורה, כמה שולחנות וכיסאות לקהל, כשגארו הלבושים בתחפושות שונות מסתובבים סביב, מספרים סיפורים, בדיחות, ומגישים שיכר, בירה, אוכל ועוד.

וקצת ליד הכניסה למחנה, יושבת לה דמות משונה הבולטת מהשאר - גופה הדק והאתלטי ממוסגר בשמלה ירוקה עם דוגמת להבות בשולייה. האיפור שלה, המנסה לייפות פנים עליהן יש חיוך תמידי, כחיוכו של הג'וקר, כנראה נלקח בהשראה מזיגי סטארדאסט של דייויד בואי.
הדמות יושבת מאחורי שולחן גדול שמלפניו מתנוסס לוח עליו כתוב 'מועצה במקום אלפא - כשלון הנהגתי!' כאשר מתחת לקו תחתון המחלק את הלוח כתוב 'מוזמנים לשנות את דעתי!'.

גארו שונים במהלך המפגש מגיעים להתיישב לשיחה עם הדמות, לשתות איתה ולחלוק ארוחה ואף הזמנה למופע בקרקס-תיאטרון.

אקו יגיע לראות את ההצגה

רוח גבית לבוש בגלבייה לבנה, ומעיל שחור. לזרועו צמיד מצרי מוזהב, ופאלדרון עור בעל עיטורי נוצות ינשוף על כתפו הימנית.
שרשרת נוצות פרושים מסמלת על קשר לאיי הגלאפגוס.
לחגורתו חגורות שלושה חרבות, קלייב בעל ראש אנובי, דסייה כסופה, וקאטנה מעץ.

הוא מתיישב לשולחן ואומר "שלום" לעבר הפנריר, ימתין ללחיצה חוזרת, והצגה (כי נהוג שהבית או המכובד יותר מציג קודם)

אלית'יאה שם, בעיקר לצפות אבל מתקרבת מספיק כדי להקשיב לדיבור סביב השולחן.

שופוני בא לצפות בכיף.

ישנם מספר מופעים שונים שעולים ברקע, בהכנה לאירוע מרכזי שיועלה בהמשך ולקראת ערב.

בשולחן, הדמות מרפרפת בריסיה, ובקול עדין מברכת את 'רוח גבית' בעודה מושיטה יד קדימה במחווה של ליידי. "שלום, וברוך הבא למחנינו הצבעוני! שיכר?".
היא שואלת אך לא מחכה לתשובה, ומוציאה ממאחורי השולחן קרן שתייה וקנקן קריר ממנו היא מוזגת שיכר לקרן, בעוד חיוך הג'וקר שלה מתנוסס על פניה.
"עם מי יש לי הכבוד?"

הוא לוקח את ידה של הדמות ורוכן לנשק את ידה, אך לא ינשק אותה על פי כללי הטקס. (כי הוא נשוי)
"רוח גבית, פילודוקס בוגר לשליחו של רע. מלהקת תרופה למכה, ספט ישראל וחבר במדורת האהדי"
הוא יקח את הקרן וישתה מעט, יטעם מן הקרן. (בעיקר לוודא עד כמה חזק השיכר)

(חוזקו די mild. הוא טעים מאוד ופירותי).

"נעים להכיר, יקירי. אני 'חיוך עד' 'גבירת השינוי' 'אדונו של סלייפניר' ושמות נוספים, מצאצאיו של פנריס.
אז, מה אתה חושב על השלט שלי? או יותר טוב מכך - על הנושא שהוא מציג?"
שואלת הדמות אחרי שמציגה עצמה בקצרה. היא נראית גאה בשלט ובכתוב בו.

הלל נכנסת למתחם, מסתכלת סביב בעניין - בבירור נמשכת לצבעוניות, לתאטרליות, לקול הצחוק ולהדהוד הסיפורים.

"לא ציפיתי לראות שולחן כזה באולמוט."
הוא אומר בחיוך
"לא ראיתי להקה בריאה בלי אלפא חזק, אפילו דיברתי עם גאליארד לשבטך על הנושא לא מזמן, למה אי אפשר שכל אחד בלהקה יעשה 'כטוב בעיניו' גם אם כל אחד מהם פועל לטובת גיאה.
מצד שני עבור ספט זה שונה. יש את ספט החוף השחור, שמעתי עליו רק דברים טובים והוא מונהג על ידי זוג מנהיגים, יחדיו. שמעתי שהם קוראים לתפקידים הקול של גיאה, והזרוע של גאיה.
עבור שבט... לא שמעתי על שבט בלי מנהיג.
להגיד 'מועצה במקום אלפא' זה רחב, אני מניח שבחלק מהמקרים זה כישלון, ובחלק מהמקרים זה הדבר הנכון.
למה לדעתך זה כישלון מנהיגותי?"

ניל גם מגיע לראות את ההופעות.
כשהוא רואה את השלט הוא מתקרב לאזור בודק אם מתאים להצטרף לשיחה.

"תודה, אני משתדלת להפתיע" אומרת הדמות בהתייחס לאמירה הראשונית שלך לגבי השולחן.

"גם כזאבים וגם כאדם, הטבע שלנו קורא לנו להתלהק, למצוא מעגלים חברתיים. אנחנו מבינים את הכח בכך, ופועלים לפיו.
כזאבים, אנחנו מבינים ששני מנהיגים יכולים להוביל להקה גדולה, אם שניהם פועלים יחדיו בסנכרון. כאדם, אנחנו רואים היררכיות מורכבות יותר.
אבל כגארו, אנחנו יודעים שככל ששרשרת הפיקוד 'רזה' יותר, כך היא ברורה יותר.
גם במסורות של ילדיה של גאיה, 'קול האלה' היא לא מנהיגת הספט בהכרח, אלא קול שיש להקשיב לעצתו, על משקל זקני השבט ומועצת הזקנים, ו'זרוע האלה', שהוא הדוגמה האישית - ההובלה שבמעשים.
הם עובדים יחדיו, ועם 'לב האלה' ותפקידים מסורתיים אחרים, והשילוב שלהם יוצר הרמוניה, אך אף לא אחד מהם
אך אם תשאל אפילו את 'שומר ארץ', 'זרוע האלה' של ספט 'חום האדמה', תשמע כי הוא מציג עצמו כאלפא הספט, ולא סתם.
אלפא הוא מישהו לשאת אליו עיניים, לאתגר כשצריך. מישהו שהוכיח לנו שראוי להערכתנו ואמוננו, או ליראה ולציות שלנו. מישהו שמקבל את ההחלטות הקשות כשצריך, ואמירתו מכריעה".

הדמות נשענת קדימה ומניחה את סנטרה על 2 ידיה. "יש מישהו כזה בספט שלך? מנהיג שעיניך נשואות אליו ברגעי משבר?"

"אני תמיד נושא עיניים לאלפא שלי, לאלקטו ברגעי משבר.
אבל מעבר לזה, לא. אין אלפא, או מנהיג אחיד בספט שלי.
זה נשמע מוזר גם עכשיו כשאני חוזר על זה, אבל זו האמת. הוא מונהג על ידי מועצה, מועצת חמישה, מועצת מולדי הירח.
כתמיד, יש שני צדדים למטבע, יתרונות וחסרונות.

אני לא בטוח אם מועצה, זה הצעד הנכון לספט שלי, זה בהחלט צעד מוזר. אבל זה לא כישלון הנהגתי.

אם הספט לא היה מאמין במועצה, הוא היה מאתגר אותה.
אם הספט לא היה מאמין במועצה, הוא היה נלחם בה, מאתגר אותה, מתעלם ממנה, עוזב.
אם היה זה כישלון מנהיגותי, היינו רואים את הספט מדבר דרך הרגליים.
במקום זה, אני רואה את המועצה כמה שהיא, ניסיון במנהיגות משותפת.
אמירתם מכריעה, גם אם עינינו לא נשואות אליהם.
כשצריך, הם מקבלים את ההחלטות הקשות.

אבל כישלון מנהיגותי? באומה שלנו יש כלי מצויין לטפל בנושא של מנהיג כושל, אתגר, כלי עתיק ונכון.
היו תיגרים מעטים, שני תיגרים שנגמרו בהפסד.
אם היו מנצחים, זה היה נכשל, ובצדק.

כל חברי הספט שלי חיים בארץ לא פשוטה,
פיט עזה, פיט עוצמתי ומסוכן, שבו תולע אדיר שוכן.
פיט תל אביב, שנפל והשאיר אחריו תולע רב.
אילת, עם שבעת החטאים, איום משמעותי.
הקמרילה שרצה עשרות שנים בארץ ללא גארו.
ובעיות רבות נוספות.

אם הספט שלנו חלש, אם המועצה היא כישלון מנהיגותי, אז כל רגע אנחנו אמורים להיכבש על ידי אחד מעשרות האיומים שנמצאים בארץ שלנו.
אם יש גארו שחושב שהוא יכול לעשות יותר טוב מהמועצה שלנו, מוזמן לבוא, ולעשות יותר טוב.
אבל אני מסתכל ימינה ושמאלה ורואה גארו חזקים, משמעותיים, שעובדים קשה.
גארו שהביאו את הקיירן הנודד, למקום בודד.
גארו שנלחמו בקמרילה, הפילו את הפיט בתל אביב, הקימו קיירן בצרפת ועשו דברים רבים נוספים.

הספט מקשיב למועצה, וזה הסימן הראשון לכך שהיא לא כישלון מנהיגותי, אחרת, היינו מאתגרים אותה ומנצחים.

לדעתך, זה עדיין כישלון מנהיגותי? אם כן, למה? של מי?"

הדמות מאזינה בקשב רב ובשקיקה.
בסוף דבריו של רוח גבית היא מוזגת לו כוס משקה ומגישה לו.
"אם אינך בטוח שזהו הצעד הנכון עבור הספט שלך, מדוע לא לאתגר את המועצה, בין אם בהכרזה או בשאלות?
הרי שבעצמך ציינת את תחלואות הטריטוריה שלכם, והזמנים הקשים שלפנינו לא יעניקו לכם מרווח לטעות"

היא אומרת ולוגמת מכוס המשקה שלה, ממתינה לתשובה