ביקור בערד. שמעתי שיש שם גמלים 19/03/19 בשעה 12:55

השמח בחלקו מרים טלפון אל עבר המספר הבייתי של להקת באר שבע החדשה (שכבר לא גרה בבאר שבע, ולכן הוא מגיע דרך העיר הגדולה הקרובה ביותר. ערד)

"שלום, זה אני... באתי לביקור. ויש לי מתנות"

למרבה הצער, אף אחד לא עונה לו.

ב13:15, פיזי, חזיר בר גורר לאורך הטריטוריה גופה של ייצור אנושי, שמסוגל לתאר את עצמו, בעודו נוחר בניצחון.

קוד:

[spoiler="בינתיים באומברה"]החזירים מודיעים כי תפסו אוכל... אה... פולש.[/spoiler]

אז יש שמח בחלקו הנגרר על הרצפה, הוא מעולף ומצבו לא מדהים במיוחד. ניתן לראות על החלק האחורי של ראשו דם קרוש ממכת חזיר הבר, ובמרחק של 500 מטר. באופן לא מוסתר כלל יש גמל, שאוכל את החסה הערבית שצומחת לה ביער יתיר.

דימפנה מגיעה בערך באותו זמן באומברה מכיוון צפון. כשהיא שומעת את הדיווח היא נעצרת בחריקת בלמים מטפורית.

"לא פולש, אורח. חבר. לשחרר!" היא עוברת לפיזי ונועצת מבט מצמית בחזיר. "לשחרר, אמרתי. אורח, לא אוכל, לא פולש. אבל תודה על העירנות." מאז שיש עסקה עם חזירי בר, שאריות אוכל לא הולכות למדורה או לקומפוסט אלא נשמרות עבורם, אז אם הוא צריך עידוד היא תשכנע אותו בעזרת מה שנשאר מהחביתות של אתמול.

השמח בחלקו נמצא בפיזי, נראה שהוא היה מתקיף את חזיר הבר (ומנסה להשתחרר) אם הוא לא היה מנסה לצייר על החייטים שלו עם לורד לא מחיק "פייר היה פה" ו"ביקון להמונים"

החזיר יורק אותו באכזבה, נושף עליו בבוז פעם אחת, ואז מתנער כמו אחרי מקלחת, מסתכל על הברנש, ורץ משם.

"אבל... אבל" הוא אומר באכזבה כשהוא לא מסיים את השחתת חזיר הבר שלו
"שלום" הוא אומר לדימפאנה כשהוא עדיין שוכב "הבאתי מנחה. והפעם אחת יותר טובה" הוא אומר בחיוך

"לא פולש?" אשלין מסננת בעצבנות. ריח זעם עולה ממנה. היא עברה לפיזי אחרי דימפנה ועומדת צעד מאחוריה. "מה אתה עושה פה." היא נוהמת על הפולש.

"לא פולש" הוא מסכים עם אשלין העצבנית (בהתעלמות מהעצבנות) "באתי עם מתנות... לא עניתם, חשבתי שמתקיפים אותכם או שעברתם טריטוריה, או משהו..." ואז הוא אומר בקול חלש "או ששדים שתו את הנשמה שלכם או משהו"


אם מפעילים עליו את האמת של גיאה נא להודיע (בשביל שאגיד מתי והאם הוא משקר)

"זו המתנה?" דימפנה מצביעה על הגמל. היא לא נראית כועסת אבל אשלין יודעת שהיא לא רעה בלהסתיר כאלה דברים.

"יש דרכים מקובלות לבקש רשות להכנס לטריטוריה של אחר, ויש סימונים, גם בפיזי. התעלמת או חיפפת, מגיע לך כל מה שקיבלת וכל מה שאשלין תחליט להחטיף לך - בלי נשק, בלי טפרים, בלי להוריד לו חתיכות." היא מוסיפה בכיוון אשלין.

"אני אשים מים לתה, אתה תגבש התנצלות מנומסת, ונראה מה משם."

"הגמל הוא של זיכריני, היא ביקשה אחד..." הוא מסביר בנוגע לגמל. נראה שהוא אפילו לא מופתע מכך שהפילדוקסית החליטה שמרביצים לו, הוא גם לא מתנגד למשפט שלה, זה נשמע צודק

אשלין תופסת את הפולש בזרוע וגוררת אותו לאזור מכוסה בסככות. כמה אנשים עובדים במרץ באתר בניה, שלידו חונים ארבעה קרוואנים.
"הפסקת צהריים!" אשלין מכריזה תוך מבט רב משמעות לעובדים שממהרים להתפזר מהמקום. ואז היא משתנה לקרינוס - קטן יחסית, עם פרווה אפרפרה-חומה ובלורית בצבע שחור-ורוד-סגול. בטנה וחזה מעוטרים בשש צלקות מקליעי כסף, ועל הגב שלה יש פסים אלכסוניים של רקמת צלקת סגולה שנראה שנגרמו מטפרים של משהו.
היא מסתערת על הפולש המניאק ומתחילה לכסח אותו במכות. היא פותחת במכה לכבד.

השמח בחלקו חוטף מכה רציני, הוא מקיא דם. נראה שהוא מתאמץ מאד לעמוד ולא להתקפל או להראות סימני כאב אחרי המכה שלה.

הוא עומד בגאון, מעט מתריס אפילו "הפילדוקסית אמרה לא להוריד לי איברים, הכבד נחשב? כי הבאתי לך שפנייה ורודה שנשתה ביחד אחר כך"
נראה שאין לו כעס על הכאב הרב שהוא חווה כרגע

"סתום." אשלין נוהמת, מכניסה לו אגרוף לפרצוף ואחריו ממשיכה לפוצץ את הפולש החצוף במכות.

אחרי האגרוף הראשון בראש הוא נופל כמו לבנה, הוא מתעלף. (קרינוס עושה מלא נזק, אם היינו משתמשים במכאניקה כנראה שהייתי צריך להטיל רימאיניג אקטיב בשלב הזה)

אשלין, שבבירור לא הספיקה להוציא את כל הזעם שלה, נוהמת בעצבים ואז משתנה בחזרה להומיד ומתיישבת לשמור על הפולש הנלוז עד שיתעורר.

הפושע הנלוז מתעורר כעבור כמה דקות, הוא מסתכל על הסביבה קלות, רואה את אשלין. ומתחיל לנסות לקום בעצמו, אם היא תיתן לו (לקום) הוא יעמוד בתנוחה הגנתית, ויחכה לסיבוב הבא של הקרב הזה.

נראה שהוא פצוע למדי ביחס לאדם רגיל, אך פציעה קלה למדי שאמורה להתרפא תוך שניות ביחס לפציעות שגארו מקבל

יאללה, עוד מאכות! אשלין חוזרת לקרינוס וממשיכה להיכנס בפולש.

באגרוף השני שלה האף של השמח נשבר. ניתן לשמוע את הקנאק החולני (נזק ליתאל, כשנגמר הבאשינג)


את רואה אותו מתחיל להתעוות ולהשתנות לצורת הקרינוס הכו מוכרת ביחד עם ריח חריף של זעם. אך בהפתעה הוא תוקע לעצמו אגרוף בסנטר, ועוצר את השינוי. נראה שמשהו נשבר בחיבור שם, אך הוא נשאר בהומיד ומתאמץ מאד לא להתעלף ולא להשתנות (ביזבז עוד 2 רצון. 1 לא להתעלף או לקבל מחסרים מהכאב, 1 בשביל לא להשתנות)

ואשלין ממשיכה לחבוט בפולש הצרפתי בכל הכוח, מוציאה עליו את כל הזעם (הזמני) שלה.

השמח בחלקו נופל ומדמם. הוא לא יתעורר ביומים הקרובים/במידה ומישהו יגע בו.


מהשלה הזה כל פצע שתעשי לו יהיה קטלני, מהסוג שאפילו לגארו קשה לרפא. זו דרך מעולה ללמד את הפורץ קצת נימוסים

Sent from Topic'it App

אשלין משתנה בחזרה להומיד ומודיעה בקשר הלהקתי "סיימתי איתו."