21.10.19- חרמש לאמת

עיוורת לאמת תעשה את חובותיה כמשגיחה בקיירן. אני מניחה שהיא תיתקל בחרמש דמים בהזדמנות

חרמש דמים נמצא בקאיירן, הוא יושב עם כוס קפה וקורא.

"הי חרמש דמים" אוון קוראת לו בחברותיות "אפשר להצטרף אליך?"

הוא מרים את מבטו אליה, סוגר את הספר.
"טוב.
מה מצב להקתך, עיוורת לאמת? ושלך?"

"לא יצא לנו לרוץ כבר המון חודשים. לפחות כלהקה" היא עונה עם מבט מאוכזב, "אני ביליתי את רוב החודש בלבצע את תפקידי כמשגיחה. וחוץ מזה אחד מאורחי הקיירן, שערי שמיים בא לבקר בטריטוריה. מה איתך?"

"טוב מאוד, טוב מאוד...
איני מכיר את שערי שמיים. מדוע הוא מתארח בקאיירן?"

"יש לו נכסים בטריטוריה שלנו והוא בא לבדוק אותם.
הוא טיפוס... מעניין. מנומס מאוד אבל סנוב ממטורף לגבי תה. אולי קראו לו שערי שמיים כי הוא עף על עצמו"

"את ראגאבאש, אם הוא עף על עצמו תחתכי לו את הכנפיים ותדחפי אצבע לתוך הגדם המדמם.
למה יש לו נכסים בטריטוריה שלכם? אני מקווה שהוא אישר את זה מול מישהו מחבריי הלהקה לפני שרכש.
אם לא אני יכול לברר אם שלשלאות מנופצות תהיה פנויה לשפוט אותו."

"ניסיתי אבל... כשניסיתי לעשות זאת אני נתנתי לכעס שלי לשלוט בי. ולגבי הטריטוריות הוא קשור למשפחת רוטשילד ולה יש קשרים עם הארץ הזאתי כבר מאות שנים"

"הבנתי.
אז אתם תיתנו לו להחזיק בנכסים שלו?"

"קודם כל נשפט על פי מעשיו אם זה נכון שהוא יחזיק בנכסים האלו. אז נחליט.
אינני חושבת שיש לי מספיק היכרות איתו כדי להבין אותו מספיק ואני לא רוצה לקפוץ למסקנות"

חרמש דמים נראה מבולבל.
"יש לו נכסים בטריטוריה שלכם.
אם אתם לא בטוחים תדאגו שהוא יכבד את הליטאני וסלקו אותו משם עד שתחליטו אחרת.
אם הוא יטען בעלות לנכסים בטריטוריה שלי הוא יצטרך שאסכים לכך ואציב לו תנאים, אם יתנגד לכך יאלץ להיפטר מהם או להתמודד עם ההשלכות.

כך נוהגים גארו."

"בסדר גמור אני אשתדל לשים לב לזה." אוון אומרת לחרמש דמים
"אם כבר מדברים על טריטוריות- מה קורה עם הטריטוריה שלכם? אני אשמח לבקר אצלכם בהזדמנות"

"מתפקדת.
לונאר מלחמה עושה צרות, מלבדו הטריטוריה מתחילה להשתקם והרוחות חזקות שוב.
הנוכחות של הקרולר כבר מורגשת הרבה פחות, זה טוב."

"נשמע טוב. אני גם שמעתי מדימפנה שאתם מגדלים בטריטוריה שלכם עיזים" היא אומרת עם חיוך מתרחב
"יש להם שמות? אני מאוד אשמח לפגוש אותן!"

"אני לא רואה צורך לתת להן שמות, הן לא יענו להם. כשתהיה להן רוח אולי אתן לה שם.
מדוע את רוצה לפגוש את העיזים? אני מזהיר שאסור לטרוף אותן, הן נועדו לחלב."

"אני ממש לא מתכוונת לטרוף אותם
אני... פשוט ממש אוהבת חיות. ופחות יצא לי לראות עיזים" היא עונה עם מבט נבוך

"אה.
את יכולה לבוא לטריטוריה, מתי?"

"בעיקרון לוח הזמנים שלי די פנוי"

"אז תבואי באחד הימים הקרובים.
תייללי בכניסה, אני אודיע לאלפא על הבקשה שלך.
כשאת אומרת שאת אוהבת חיות, מה הכוונה שלך?"

״אממ... טוב אני חושבת שהן ממש חמודות ואני אוהבת לטפל וללטף אותם.
כשהגעתי לפה בתחילת השנה אני גם עבדתי בחנויות שמוכרים בהם חיות וטיפלתי בהן״

"שם המעשה שלך בהחלט תואם את מעשיך, עיוורת לאמת.
איך למכור אותן לא מזעזע אותך?"

״ט-טוב זה בגלל שבמקומות שאני נמצאתי בהם נקראו צער בעלי חיים. הם מוצאים חיות שטופלו בתנאים קשים ונותנים להם בית חם עד שמשפחה טובה יותר תבוא לאמץ אותם.
יש חנויות חיות שלצערי הרב היו עם תנאים נחותים אבל לא כולם ככה.
וכשהייתי בסן פרנסיסקו עבדתי באחת שהייתה בבעלות של משפחת בני דם.״

הוא נראה מאוד לא מרוצה.
"תשמעי... (אנחה), אני לא המחנך שלך או האלפא שלך, אבל אני יכול לנסות להסביר לך.
את מעוניינת בכך?"

היא מהנהנת. אם חרמש דמים חד הבחנה הוא ישים לב שזאת לא הפעם הראשונה שהייתה לה את השיחה הזאתי