8.8 קיירן- הרמוניה וגור

בשבת אפשר למצוא את הרמוניה מנמנמת בקיירן, כרגיל.

בול ניגש אליה ונראה שיש לו תיק קטן של ערכת קפה. הוא מתישב לידה בשקט ואז שואל "אכפת לך שאשב כאן" למראית עיין בול נראה שמח יותר מבדרך כלל אבל נראה שמשהו חסר לו הוא נראה פחות בעל אמפתיה

הרמוניה מושכת בכתפיה במחווה זאבית וממשיכה לרבוץ בנוחות.

"אני חייב להגיד שאני לא זוכר מתי פעם אחרונה ראיתי שלווה כזו" הוא עוצר לרגע לחשוב "אולי בגרמניה לפני שהשתנתי על אף שזה הדבר הכי טוב שקרה לי" הוא מוציא מהתיק את הגזיה וקופסת פח עם תערובת עלים "תרצי תה?"

היא מרחרחת לכיוון ואז משתנה להומיד עדיין יושבת על השולחן. "כן. עם סוכר."

בול מוציא כדור מסננת שם מהצימחייה מכניס לפינגן ומתחיל להכין "הרמוניה אני יכול לשאול אותך שאלה? איך מגיע השלווה שלך מאיפה היכולת שלך להנות מהיופי בלי להרגיש רדופה על ידי הדברים הרעים שקרו?"

היא נראית מבולבלת. "פשוט עייפה."

"את נראת כל כך שלווה בכללי ואני מעריך את זה מאוד" הוא מערב את התערבות במים ואז מוציא סוכר "כמה כפיות לשים?"

"הרבה. ככה טעים יותר."

בול מתחיל לשים סוכר "יצא לי לדבר עם חרמש דמים עכשיו שאני מתחנך רק על ידי שני גארו ולא שלוש, וחרמש דמים לא מאשר לי לצאת כרגע להחזיר את הטבעת לשומר המפתח בגלל ההסגר" הוא מפסיק אחרי חצי צנצנת סוכר "ולמען האמת אני יותר לחוץ מבדרך כלל לכן אני מעריך את השלווה שאת מראה לי"

הרמוניה לא עוצרת אותו עם הסוכר. "פשוט ישנה כשאפשר כי אני ישנה פחות טוב בלילה מאז שהביין התפוצץ לי בראש."

בול ממשיך לשים אחרי שפסק ואז במבט מודאג מאוד הוא שואל "הכל בסדר? איך זה קרה?"

"כן, ברור. סופרוסין טיהר והוציא שאריות. הביין היה שם כי כלאתי אותו שם כדי לא יקפוץ מבן אדם לבן אדם. לא נתתי לו לצאת. "

"אני לאחרונה מרגיש הקלה לאחרונה אבל אני דואג לחברי הלהקה לשעבר שלי, חשבתי על כל מה שקרה וכנראה שאני עוד לא מוכן כמו שחשבתי להיות צעיר יש לי עוד מספר דברים ללמוד כי אני מרגיש שחלק מהדברים שאני מנסה לעשות מתפוצצים לי בפרצוף לדוגמה אני ניסיתי להשיג מידע ממשהו לא אנושי אבל כאשר דיברתי על המשפחה של ראד כדי להראות שערבים ויהודים יכולים לגור ביחד חברת להקה נכנסה לפרנזי וגרמה לכל השיחה להיות חד כיוונית" הוא מסתכל עליה "אני לא חושב שמה שעשיתי נכון ואני רוצה לעזור לתקן את זה אבל אני לא יודע איך"

"אתה כבר לא עם מומנטום?" הרמוניה שואלת אבל לא נראית מופתעת. "טעית. סיכנת בני דם של חבר להקה שלך. אתה מתנהג בטיפשות ולא חושב על השלכות של המעשים שלך"

"אני יודע, לכן אני חושב שאני לא מוכן עוד להיות צעיר אני חושב שאני צריך ללמוד. המחנך שלי אמר לי פעם שמטעויות לומדים" נראה שעוברת עליו משב רוח נעים "אני רוצה לתקן את זה ואני חושב שדבר ראשון זה לחשוב אבל מה שאחר כך אני לא יודע. מה לפי דעתך אני יכול לעשות כדי לעזור לפתור את הבעיה שאני יצרתי כי אני מחוייב ולא רק סיכנתי בני דם גם סיכנתי מישהי שיש לי רגשות כלפיה ועל אף שאני בטוח שהיא יכולה להגן על עצמה אני לא הייתי רוצה לשים אותה בסכנה"

"כרגע תתרחק מהעניין, תתן למומנטום לדאוג לבני דם שלהם. כל התערבות שלך תזיק. אני חושבת שכדאי שתתנצל בפני מי שאתה צריך, בכנות וגם עם טקס במידת הצורך. מי מחנך אותך כרגע? תתייעץ איתו בנושא."

"שלשלאות מנופצות וחרמש דמים"

"תתייעץ איתם."

"אני מתיעץ איתם מלא והם מחנכים אותי טוב אבל אני חושב שגם יש לי ללמוד מכל גארו בספט ולא רק מהמחנכים שלי" הוא אומר ברצינות אך אחר כך מחייך מריח את התה ומזג לשתי כוסות זכוכית מהערכה שם אחת ליד הרמוניה ומעביר את הסוכר "אם תרצי תוספת סוכר"