18.10 דיברנו שנדבר (רנסנס והרמוניה)

סביב ראשון בצהרים רנסנס מחפשת את הרמוניה. היא נראית נקיה בהרבה משהייתה בערב לפני, ומישהו כנראה ריפא את הכוויות שלה, אבל יד אחת שלה עדיין מצופה בטון.

היא מוצאת אותה מנמנמת בפינה הרגילה שלה, נראית שלווה מהרגיל, השינה שלה הרבה יותר נינוחה. הרגל שלה עדיין מלאה בבטון גם כן.

מנומסת, היא משתנה ללופוס ורובצת גם, ואז מגלה שרגל קדמית מצופה בטון עושה קצת רעש על הקרקע.

הרמוניה מרימה את הראש בשאלה ומתמתחת. מברכת את רנסנס לשלום.

"בוקר. מה שלום?" שפת הגוף של רנסנס נינוחה אבל עירנית.

הרמוניה מחליקה להומיד תוך כדי התמתחות נוספת "טוב מאוד. "

"יופי. נראית רגועה יותר, זה טוב." היא משתנה גם, עושה פרצוף לכיוון הבטון על היד שלה. "דבר מעצבן. אני מקווה שזה ירד בקרוב. אמרת שאם יש לי משהו להגיד על הריצה, שאגיד. באתי להגיד."

"פה לשמוע כל ביקורת. מנסה ללמוד ולהשתפר." היא מחייכת אל רנסנס, גם אם מתוחה קצת.

"חשוב לנתח ריצות - לא עניין של ביקורת, חזרנו, אנחנו חיים, השגנו את המטרה. אבל כדי ללמוד צריך לעבור על מה עבד ומה לא עבד. זו לא הייתה ריצה רעה, ואני פחות מכירה אולי את היכולות של חברי הריצה ממך, כן? פעם אחרונה שרצתי עם אוו היינו גורות." ההבעה שלה לא מעבירה את דעתה על חברתה לשבט לכיוון זה או אחר. "אבל אני חושבת שבפעם הבאה כדאי שניקח איתנו מישהו או משהו שמזהה תולע. עם כל הכבוד לאלפא ולמדיניות שלו, בילינו זמן בשיחה עם ביין, ופיצלנו את הקבוצה בכניסה למקום רווי בתולע ומאוד מסוכן." היא לא נראית כועסת או מאשימה והטון שלה תכליתי, לא מוכיח.

הרמוניה מהנהנת. "כן, חשבתי על זה, זה סיבך הרבה יותר מידי. פעם הבאה אני אנסה לדאוג לפחות לעסקת רוח שתשלים את החוסר של גארו עם המתנה."

"כשרצנו לקהיר בלי פילודוקס ובלי יכולת לזהות תולע, לקחנו איתנו נחש קטן שהסכים גם להתגשם בפיזי עבורנו. זה מאוד עזר. אולי גם לדאוג לדרך תקשורת כשמפצלים את חברי הריצה. לא היינו יכולים לדעת שלצעוק מלמטה לא יעבוד ואיך הביין ישפיע, פעם הבאה נדע יותר טוב איך יאוש מתנהג. ראיתי כאלה בעבר, אבל כזו רמה של אפאטיות זה...הרבה. אולי לא חריג, אבל לא התעמקתי בהשפעות של ביינים כאלה קודם. אם לא היו חיים של אנשים מעורבים זה היה יותר מעניין, אקדמית. ואגב חיים של אנשים - הפרנו רעלה מול בן אדם. את סומכת על מעוררת השינוי שתטפל בו? היא יודעת שזה באחריותה? לפאתוס יש פטיש שמוחק זכרונות. אני לא יודעת כמה הוא זוכר מהקרב ומהשלב שבו הביין שלט בו, אבל את מה שהוא זוכר צריך להעלים." היא משאירה את ההצעה שיהיה קל יותר להעלים אותו באוויר בלי להגיד במפורש אבל הפנים שלה ברורים.

"כבר דאגתי לזה, עשיתי עסקה עם רוח השעורה שתמחוק לו את הזיכרון. לא משחקים עם רעלה. תודה על ההערות. אדאג להיות יותר טובה פעם הבאה." היא קדה מין קידה קטנה וקופצנית עם חיוך.

"אם לך יש הערות לי, אגב - אני גם אשמח לשמוע." רנסנס מקבלת את ההתחייבות בניד ראש קצר.

הרמוניה מנידה בראשה. "היית מעולה, היה לכבוד לרוץ איתך. מקווה שיצא שוב בעתיד"

היא מרכינה ראש בתודה לחצי שניה, והעמידה, הטון והחיוך שלה נעשים הרבה פחות פורמליים. "אני גם מקווה שיצא לנו שוב. את בסדר, את."

"משתדלת מאוד להיות" היא מחזירה חיוך