10.1.21- ראיון עם מכרסם

סקטץ' תיצור קשר עם מפוצץ ת'מוח ותזמין אותו להפגש ברחבת האורחים. היא תביא גרנולה קבנוס ומשומרים.

מפוצץ תמוח יגיע עם שישיית בירות, ויחייך אליה "אה סקטץ'" הוא יקרה שיראה אותה יושבת ברחבת האורחים.
"מה המצב?" הוא ישאל ויציע לה בקבוק בירה, אבל בלי פותחן

סקטץ' תשתנה לגלאברו ועם יד אחת תפתך את הבירה
"אני בסדר.
רציתי לשאול אותך כמה שאלות לגבי הריצות חיסול אוכלי אדם שהיו בשנה האחרונה. סצפציפת על מה שהיה בממפיס."

מפוצץ ת'מוח יראה מעט מופתע שהיא בחרה לשמוע את הסיפור ממנו ולא מאחד מהאנשים שכנרא הףיספרו אותו יותר טוב כמו רובין, אבל זה לא הפריע לא יותר מידי.
"אני לא הייתי בהרבה ריצות בקשר לאוכלי האדם, הייתי בריצה הראדונה והאחרונה, רובין כנראה יוכל לספר לך יותר ממני, אבל לא אכפת לי לענות על מה שאני יכול" הוא יגיד ויקח בקבוק בירה משלו.
"אז מה תרצי לשאול?"

"קודם כל באיזו חזית היית בריצה לממפיס? הבנתי שכשהגעתם לשם חלק מכם נגררו לאומברה המתה ואחרים נשארו בפנאומברה. מול מה התעמתתם שם?"

"אני לא הגעתי אל האומברה העמוקה, לשם ניראלי שהגיעו רובין ועוד גארו אחר" הוא יגיד כשהוא באמת לא יזכור "אני חופש ועוד גארו נשארנו ביחד ותשאלנו את שבט המכרסמים שהיו שם בקשר לגארו שחיפשנו אחריו. נאמר לנו שהוא ברח עמוק יותר לאומברה ושם פאפא ומי שהיה איתו חיפשו אותו בזמן שהקבוצה שלי המשיכה לדבר איתם, אנחנו גילינו שהקבוצה האחרת נתקע והיינו צריכים להציל אותם איכשהו, נאנר לנו שישנו ספינקס שיכול ליצור חור שיתן להם לחזור חזרה, אז הלכנו לספינקס ענינו על החידה שלו בעזרת המוח החד והחכם שלנו ואז נכנסו אל פיו, אבל בשביל להשעיר את הדרך פתוחה אנחנו ההץבנו דבר אחד שהשער ישער פתוח רק בעזרת כוח החיים, הבנו זאת בגלל שהיו איתנו שלושה גארו מאוכלי הדם שהשאירו את השער פתוח, אבל לאט לאט הזדקנו ובשביל לא למות מזקנה הם שתו מרק שהיה עשוי מאנשים הבנו את זה רק אחרי שאחת משלנו שתתה מהמרק ומצאה עין, אז הבנו שהם בוגדים באומה, בסוף הם ברחו והשאיכו אותנו להחזיק את השער פתוח, ולבסוף הבנתי איך אפשר להשעיר אותו פתוח בלי לאבד את הגיל שלנו, השער היה פתוח בעזרת כוח חיים, לא הבנו מה נעשה עם המידע הזה עד שחופש עשתה את המעשה הנועז והוציע את הרחם שלה בשביל להשעיר את השער פתוח, חיים תמורת חיים."

"אה! אז זה היה הרחם שלה שהיא הקריבה כדי להציל את הקבוצה השנייה! עכשיו את זה אספלט לא ציין" היא תגיד ותכתוב בחוברת שלה.
"אנייודעת שבאומברה המתה היה טקס של אוכל מוות ועוד אוכלי אדם - הקבוצה של פאפא רובין ואספלט ניסו להלחם מולם אבל הם ברחו מהם.בחזית שלכם אתם ניסיתם בעזרת 'המכרסמים' לנסות לפתוח את השער לאומברה המתה ולהציל אותם. מה שדרש חיים תמורת חיים. אבל בסופו של דבר גיליתם שאוכלי האדם ואוכל המוות עבדו בסוג של שיתוף פעולה.

האם אני צודקת?"

"כן משהו כזה, אנחנו גילינו את זה אחרי שאחת מחברי הריצה שתתה את המרק שהם הציאו לנו לשתות, שהיה עשוי מחלקי גוף, היא הקיאה עין של אדם, היא לא ידעה מה היה במרק אבל שתתה בשביל שלא תמות מהכוח שהשאיר את השער פתוח, אני לא שתיתי וכמו שאת רואה אני לא סתם נראה לא בן 17" הוא יגיד, הוא נראה כאדם בן 22.
"אני אסביר לך את זה באופן יותר פשוט, השאר היה פתוח כל הזמן, אם היינו מפסיקים להזרים כוח חיים אז הוא היה נסגר מיד ולא הייתה דרך לשחרר את מי שהיה עמוק באומברה, הקטע של החיים תמורת חיים היה שמי שהחזיק את השער פתוח איבד שנים מחייו, אבל בשביל להשאיר את השער פתוח לכמות זמן ארוכה מבלי שאף אחד יאבד את שנות חייו היינו צריכים למצוא פתרון, חיים תמורת חיים, חופש נתנה את היכולת לתת חיים והשאירה את השער פתוח מבלי שהיינו צריכים להחזיק אותו פתוח"

"מעניין מעניין מאוד.
תמיד תהיתי למה אתה מתנהג צעיר לגילך. עכשיו יש לי הסבר" היא מצחקקת
"מה לגבי הריצה לסינאי בה חיסלתם את אוכלי האדם שם סופית? מה קרה בחזית שלך?"

"הייתי ממליץ לדבר עם אגאתון בקשר לזה, הוא גליארד וכנראה יוכל לספר על זה הרבה יותר טוב ממני, גם אם תדברי אם רובין תקבלי תשובות יותר טובות, כי הדבר היחיד שאני יכול לספר לך זה שהיו הרבה מאוד צלפים ושהם היו בני זונות."

"הרבה מאוד צלפים ובני זונות הא? נשמע ככה
אני לא יודעת עד כמה זה יהיה רעיון טוב לדבר עם פאפא רובין כי הוא אחד משופטי האתגר. אבל אני גם אנסה לדבר עם אגאתון בנושא."