שיחה פרטית בין ניקולה לדניאל 2.3 פיזי

ניקולה תמתין לדניאל במשרדה בהוד השרון, היא ממתינה לו לבד במשרד.

דניאל יגיע

ניקולה תקבל את פניו עם כוס וויסקי, היא לוקחת נשימה עמוקה
"בוא כנס"

דניאל לוקח את הכוס בחיוך ומתיישב
הוא נראה דווקא מאד נינוח

"אתה מקבל עליך את העונש בצורה מלאה?"
היא מתיישבת מולו ולוגמת מהכוס וויסקי שלה

"יש לי אופציה אחרת?" הוא שותה

"לא ממש,אבל השאלה שלי היא יותר, האם אתה מתכוון לקחת את זה ברצינות ובאמת ללמוד ולהשתנות?"
המבט של מאד רציני

"כן כמובן" הוא פוסק "אחרי העץ הקדוש הרבה השתנה"

"ערך אחד שאני מצפה ממך ללמוד, אם וכשתרצה לחזור לשבט... כבוד למשפחה שלך. אתה בריצה האחרונה שלנו עברת את הגבול מבחינתי ושברת את האמון שלי בך סופית. אתה לא מכבד באמת את חבריך לשבט ומה שעשית אחרי הריצה שלנו שהעלת לגלס נט את התמונות שלי ושל נזק הקפי מתפללים בכנסייה היה חוצפה וחוסר כבוד. אתה ירקת לשנינו בפנים וזילזלת באמונה שלנו. לא רק שצילמת אותנו ברגע שמקודש לנו אתה גם הפצת את זה ברשת וצחקת על זה. זה לא משהו שאני נוטה לסלוח עליו. מה גם שעכשיו אני מגלה שסיפרת על השבט שלנו לאויב? ועוד אתה זה שהנהגת את החרם על אנדרדוג שהפר אבטחת מידע וסיפר לספט על הגלס נט, או שנכנסת בי על זה שדברתי על המחנה שלנו, שזה לא סוד דרך אגב... "

"כשזה קשור בערפדים הרבה דברים לא נעשים במודע.." הוא אומר בשקט

"אתה צריך יותר לסמוך על חברי הספט שלך כשאומרים לך שאתה לא פועל בהיגיון...."
היא לוקחת נשימה
"אני אשמח לדעת שאתה מבין על מה אני מדברת ולמה אני מרגישה שפגעת באמון שלנו"

"אני מבין.." הוא מניח את הכוס

"מצוין... צר לי שהגענו למצב הזה. אבל יהיה לך קשה לחזור למחנה אחרי שתמצא ראוי לחזור להיות צעיר. עד שלא אראה שאפשר לסמוך עליך לחלוטין ועד שלא אראה שבאמת השתנת ואתה מראה כבוד לחברי הספט שלך אני לא אוכל לתת את המילה שלי לבכירים במחנה שאתה ראוי לחזור. הודעה תשלח אליהם ברגע שנסיים את הפגישה שלנו דניאל."
נראה שבאמת קשה לה השיחה הזו ושמשקל רב מכביד על ליבה.

"אבל אולי לא אחזור למחנה, אולי לא אחזור לשבט. מי יודע לאן נגיע"

"הכל פתוח לאחר שתסיים את החינוך מחדש. הזכויות שלך במחנה נשללות, להחלטת אנשי הקשר שלך אם לשמור איתך על קשר או לא."