חרון החשמל - 27.6

לאחר שהפרש הבריז להם, אשלין משוחחת עם הילד החדש.
"סליחה, לא ידעתי שהוא לא נמצא. אז, אתה רוצה לשתות או לאכול משהו?"

"יש תה?", הוא שואל בתום, מחכה שהפסקת חשמל תוביל את הדרך.

"יש תה," אשלין מאשרת ומחייכת אליו. היא שולפת מראת כיס ורודה מכיס הג'ינס שלה ועוברת לפיזי. בהנחה שחרון האלה עובר איתה, היא מובילה אותו אל הצריף שליד המבצר.

הוא יתלווה אליה, יכסה את כנפיו תחת הפונצ'ו

"אז זו פינה שכדאי לך להכיר," אשלין מסבירה בעליזות כשהם נכנסים לצריף. "הרבה פעמים נפגשים פה, תולים פה מודעות," (היא מחווה על לוח המודעות בסלון), "יש פה מטבח, שירותים, מקלחת וכמה חדרי שינה, יש בני דם וגארו שגרים פה - חלק באופן קבוע וחלק כזה בין לבין. בטח יאשרו לך לישון פה אם אתה צריך סידור." היא מובילה את חרון האלה למטבח ומרתיחה מים.

"אה... קומקום...", ניכר כי הוא תופס את הבחירה להכין תה באמצעים אלה מוזרה, אבל לא אומר דבר למארחת.
הוא יוציא מכיסו שקיק קטן ממנו נוטף ריח של עלי תה שונים, יחכה שהמים ירתחו, וישים בהם חלק מן העלים.

"כמה זמן את חברה בספט זה, סניוריטה?", הוא שואל מבטו אל הכוס.

"אוו, הבאת תה? מעולה! נגמרו להם העלים פה, יש רק תיונים." אשלין אומרת בעיקום אף קל - היא לא מאשרת - ואז צוחקת. "וואו, מה שאלפא אנגלי עושה לך..." היא מושיטה לחרון האלה צנצנת זכוכית מלאה בדבש. אין עליה תווית. "אנחנו פה שבעה חודשים. דבש מהכוורת של חבר ספט? כדאי לך. זה מדהים."

הוא מרחרח את הדבש, אך מחזיר לה את הצנצנת, "תודה. אני נמנע מלהמתיק את התה שלי. מי הכין אותו?", הוא שואל באמביוולנטיות משהו.

"גרינפינגרס, מלהקת המעבר הצפון מערבי. בחור מוכשר," אשלין אומרת בחיבה. את התה שלה היא בהחלט ממתיקה עם כפית דבש.

הוא מושך כתפיו - ניכר כי יש לו מה לומר על העניין אך נמנע מכך לעת זו.
הוא לוגם לגימה קטנה מהתה שלו, תרם שואל, "אם כך - ספרי לי על המצב כאן בארץ הזו. נאמר לי שלא היו כאן גארו זמן רב..."

"זה מה שחשבנו עד לא מזמן, אבל נראה שהמצב מורכב יותר. הנושא בבירור, אז אין לי הרבה פרטים לתת לך, אבל נראה שלא היה שומם לגמרי פה. אבל בכל אופן לא היתה פה נוכחות משמעותית של גארו המון זמן, וזה מורגש."

חרון האלה מקשיב בעניין, לוגם מהתה, ״באיזה אופן זה ׳מורגש׳ בדיוק?״

"יש הרבה עבודה," אשלין עונה בפשטות.

חרון האלה נמנע מגלגול העיניים הכמעט מתבקש באלגנטיות - למעשה ניכר כי הוא מקבל את תשובתה בסיפוק מה.

לרגע נראה כי ריכוזו אובד, והוא מתחיל ללכת כסהרורי אל עבר חוץ הצריף לפני שנעצר, "תרצי לשתות את התה בחוץ? יש אויר טוב כעת."

"בשמחה," אשלין עונה בחיוך ויוצאת בעקבותיו.

"אז אולי תספרי לי בינתיים על הספט? מי כדאי עוד שאציג עצמי בפניו?"

"אז הספט הוקם לפני שבעה חודשים בערך. אלפא הספט הרשמי הוא קול המצודה, אבל יש על זה תיגר כרגע. יש בספט..." אשלין עוצרת לחשוב לרגע, "חמש להקות חברות רשמית כרגע. שומרי המבצר, הלהקה שמתפקדת כמועצת האלדרים של הספט - פגשת את האומגה שלהם." היא אומרת מעט בקרירות, "שטח מת, הלהקה שלי. האלפא שלי, מבשר הסערה, הוא אויב התולע של הספט." היא מחייכת כשהיא מזכירה אותם, וברור שהיא גאה בלהקה שלה. "המעבר הצפון מערבי, זעם הסערה - האלפא שלהם היא הוורדר, ומגיני המגדל - האלפא שלהם הוא אדון התיגרים, וחברים בלהקה גם שר הטקסים ולוכד האמת. שהוא גם שומר השער. חוץ מהם יש לא מעט גארו חדשים שהגיעו לאחרונה ועדיין לא חברי ספט."

ניכר כי הוא מתרשם מגודל הספט, ושאלות רבות מציפות אותו, אך בינתיים נמנע מהן, "אשמח לפגוש את השומרת - מה שמה?"

"דיאנרה 'לה קונקיסטדורה' פולאנקו," אשלין אומרת. היא נראית משועשעת.

"זה שם... מעניין... מעיד על כוח. ארצה לפגוש אותה בקרוב...", מציין בקול רם לעצמו יותר מאשר לאשלין.

"אל תדאג, אתה עוד תפגוש את כולם - מה עוד אתה רוצה לדעת?"

"לא משהו מסויים שעולה בדעתי, לא..."

"כלום? אתה בטוח?" אשלין שואלת ומחייכת אליו, מעודדת אותו לחשוב על משהו.

(נראלי שאפשר לקפל את השרשור לעת זו :X)

(אז הולכת להציק לך בשרשור השנייייי)