חסד בצללים, יום שבת, 11.8.18 ,צהריים

"ניסתה לפשוט את העור מהלהקה." הקול שלו יבש
"זה היה מוזר. היא היתה מוזרה. ואני.. זכרתי הכל הפעם. הייתי שם מאחורה." הוא כועס, בין אם עליה או על עצמו

ויקטור נראה מופתע מדי להסתיר את ההפתעה הוא אומר בטון פחות שקט ״היא ניסתה לתקוף את הלהקה שלך? מה הם עשו? אני מניח שזה הגיוני כי טכנית היא לא בקשר איתם, למרות שאני לא חושב שככה עובד קשר להקתי. ״ הוא לוקח נשימה וחוזר לטון הרגוע והשקט ״אתה קיבלת אותה עליך הפעם, היא לא הייתה חייבת לפרוץ את הדרך שלה״

"ניסו לדבר איתה. בזכות לוכד החלומות. היא תקפה אותו קודם, אבל נראה לי כי הוא היה הגארו הכי קרוב."

ויקטור מסתכל עליו ואומר בטון שקט ״הם הצליחו להוציא ממנה משהו? מה הרגשת במושב האחורי, רק צופה מהצד? ראית הכל מהעיניים שלך? אתה חושב שהיא תבוא שוב אם תקרא לה?״

"אני חושב שבהתחלה היא לא הבינה בכלל שהיא.. כאילו, שהיא רוח אבות. אם זה מה שהיא.. היא היתה מוזרה." הוא מסכם

ויקטור נראה מסוקרן ושואל בשקט ״יש שם? אולי היא מתה בלי לצפות לזה. לא שאני אומר שכל גארו מצפה למוות שלו אבל חלקנו מתים בהפתעה לא כולנו מתים בקרבות גדולים או ריצות״

"שם.. היא אמרה להם לקרוא לה 'מגיע אחרי החושך'. שזה.. מוזר, כשם מעשה לבחורה טיפה.
שזה עוד יותר מוזר כשהיא בגוף שלי. אז.. מוזר. ושוב, יש את החלום ההוא שסיפרתי לך עליו. קרב כן נשמע כמו מוטיב חזק אצלה, עם כל הדם והגופות.."

ויקטור מסתכל עליו ושואל ״חיפשת את השם? אצל השבט שלך או עם טקס אבן השאלה?״

הוא נאנח "עוד לא. בעיקר עבדנו על לתקן פה שיט.. אגאתון טוען שיש לו רישומים של גארו שהיו בארץ, אולי זה יעזור.. ו..מחלקה ראשונה הציע לזמן אותה, אבל אני לא יודע אם אני עדיין רוצה."

ויקטור אומר בשקט ״אני מבין. זה לא יעזור כנראה כי קשה לי להאמין שהיא מהשבט אבל אני אולי יכול להרים טלפון למשפחה לראות אל הם יודעים משהו. בכל זאת השם מעשה הזה״

הוא מהנהן כמוכיר תודה, אם כי לא בשמחה או רצון
לאחר רגע הוא שואל את מה שאוכל אותו כל השיחה הזאת "אני אמור להתבייש בזה? זה עושה אותי אלפא רע, שרוח אבות שלי תקפה את הלהקה שלי?"

ויקטור מסתכל עליו כמה שניות ואומר ״תקשיב מידת החסד, להתבייש בזה לא יעזור לאף אחד, זה אתה. ברכה או קללה, הכל תלוי באיך אתה משתמש בזה ואיך אתה מסתכל על זה. האם כרגע זה רע? כן כנראה, זה לא אידיאלי שאלפא יתקוף את הלהקה שלו. אבל זה קורה. אתה ראית אותי באומברה נכון? את הברכה של סבא רעם״ נראה שהוא הולך עם זה לאן שהוא אבל הוא מוודא שהם על אותו קו

"כן, קשה לפספס." הוא לא מרוצה מהטון, אבל הוא מקשיב

ויקטור מכחכך בגרונו ואומר ״תן לי להסביר את עצמי, אני מבין את הפחד שלך. הברכה שיש עלי, כבר שמעתי גארו אומרים לי בפנים שזה נראה להם קללה, אני לא יכול באמת לגעת בשום דבר בלי להרתיע אותו באומברה, אני מסמל את רוחות הסערה לאן שאני הולך, אבל אני רואה את זה כברכה. אבל יכולתי גם לראות את זה אחרת, אתה צריך ללמוד לשלוט בכוח הזה. בין אם זה לדחות אותו או להשתמש בו. מידת החסד אני לא חושב שאתה אלפא גרוע אני מכיר חלק ממי שרץ איתך בלהקה בין חלקם היו ויכוחים , חלקם פחדו להיקשר בלהקה, אני ראיתי את הרצון וההתמדה שלך לקשור אותם. חוץ מזה מהיכרותי איתם אם הם היו כועסים הם היו נותנים לך לדעת.״

"...תודה. אני מעריך את זה." הוא אומר בשקט, מהנהן קלות
"באמת רואים את זה כקללה?"

ויקטור מסתכל עליו ואומר בדרך שברור שזה לא מפריעה לו ״כן, אפילו יש אדוני צללים שהתלחששו על זה מאחורי הגב שלי, שלא תבין לא נכון מעט יעיזו לדבר את זה בקול. כיום הרבה רואים את זה כברכה וכבוד כמו שזה אבל זה כי למדתי לשלוט בזה מהיום שהשתנתי אני לומד. הכוח שלך הוא אפשרות, אתה רק צריך להעיז להפסיק לתת לו לשלוט בך״

עכשיו דרור גם מביע את הכעס שלו
"בונא אתה חושב שאני לא מנסה להלחם בה? כשהיא חושבת מאיפה לפשוט את העור של קאסידי? כשהיא שולחת חרב על אד? זה לא מתנה ולא כוח- זה איזה משהו עתיק שמחליט לשחק בי! זה לא ממני! זה אולי קשור אליי, אבל זה לא שלי. זה לא יהיה שלי."

ויקטור מסתכל עליו, נראה שהזעם לא גורם לו למצמץ אפילו. הוא לוקח צעד לכיוון דרור ואומר בקול תקיף וחזק יותר ״אתה רוצה לדבר על דברים שקיבלת מהאבות שלך?! כל הקשר לרוחות הסערה עם כל מה שבא עם זה, העובדה שאני גארו. הכל בגלל עסקה של סבא רבה שלי, אתה חושב שאני יושב בצד וחושב לעצמי ׳ מה אם לא הייתי הבן הבכור? אז כנראה לא הייתי צריך לסחוב את זה׳. לא, אני לוקח בגאווה את מה שיש לי ונלחם בתולע, זה המצב מידת החסד, אתה לא חייב לאהוב את זה זה או להתגאות בזה כמו שאני עושה, אבל אתה חייב להכיר שזה בך, תראה לכוחות העתיקים שאתה הבוס כאן, שאתה לא כלי המשחק שלהם או שהם ימשיכו להשתמש בך.״

"אהה, פשוט ככה? וואלה איך לא חשבתי על זה, על הדרך אני גם לא אכנס יותר לפרנזי אף פעם ואולי גם אביס את התולע לצהריים?"

ויקטור מסתכל עליו ואומר ״אתה יכול לנצח את מה שזה לא יהיה, אתה רוצה לעשות את זה מידת החסד?״

"אתה אומר את זה ואפילו אין לך מושג! מה היא?! יש לך מושג מה היא? כי גארו היא לא!!" הוא שואל בזעם, צועד לתוך המרחב של ויקטור תוך כדי דיבור בהפגנת דומיננטיות רפלקסיבית

ויקטור מחייך ואומר בקול ברור ״אתה חושב שאכפת לי מידת החסד? אתה חושב שאכפת לי מה תוקף אותך? לא . אכפת לי שזה קורה ושזה פוגע בך. אתה רוצה לגלות מה היא? אתה רוצה לנצח אותה? תענה לי מידת החסד כן או לא״

"אז אתה מודה שאתה מזיין בשכל כשאתה משווה, כי אצלך אתה יודע מה זה ואצלי אין לך אפילו מושג ירוק?"

ויקטור מסתכל עליו ואומר ״מידת החסד, אני רוצה לעזור לך. אבל עד שלא תגיד לי בבירור שאתה רוצה לגלות מה זה ולנצח את זה. אני לא אוכל לעזור לך להתחזק מעל זה״

"ברור שאני רוצה!! נראה לך שאני אוהב את זה?! להיות סכנה ללהקה שלי?! אני לא רוצה יותר את המחשבות המגעילות האלה בראש שלי!! אני רוצה שהחרא המזדיין הזה יעלם ואני אוכל לישון איזה לילה מזדיין אחד בלי סיוטים!" הוא מדבר בשיניים חשופות וידיים באוויר לצידי גופו, קפוצות לאגרופים או מדמות טפרים