חשמל החסד.

"זה הרבה דברים טובים להגיד על מישהו שלא הכרת. את תמיד חיובית כל כך על אנשים אחרי שהם מתים?" הוא ממשיך לעקוץ

הלסת של אשלין מתהדקת, אבל היא נושמת ומכריחה את עצמה להישאר רגועה. "מה שמעת על החזית שלנו?"

"לא שמעתי. עונה לבאנשי לא שיתפה." הוא מודה

"אז אתה לא יודע איזו עבודה מדהימה הוא עשה, בהכנות ובקרב עצמו." אשלין אומרת. "אתה לא יודע איך הוא תכנן ואירגן הכל בצורה מושלמת. אתה לא יודע איך באמצע הקרב, תוך כדי שירו עלינו בלי הפסקה, הוא פאקינג פרץ לכיפת ברזל כדי להפיל טיל על האויב. ואתה לא יודע מה הוא היה מוכן להקריב בשביל אחרים."

He seems unmoved
"לא, ראיתי דברים אחרים. ואת יודעת מה? גם את לא יודעת. או להפך- צריכה לדעת שכל מי שבספט מוכן להקריב את החיים שלו בשביל המלחמה בתולע. נכון?"

נראה שאשלין מבינה משהו פתאום. "לא אמרתי את כל זה כדי לזלזל בהקרבה של שופך אור או שובר הזריחה. אני מצטערת." נשמע שהיא מתכוונת בכנות מוחלטת - נראה שהיא ממש מתביישת עכשיו.

"...מה?" עכשיו דרור סתם מבולבל
נשים אמריקאיות והרגשות שלהן וחזיות הספורט שלהן

נראה שמצד אחד, הבלבול שלו מבלבל אותה בחזרה, ומצד שני היא חשה הקלה שהוא לא נפגע. "...לא חשוב." היא מחייכת אל דרור פתאום. "אני מעריכה את זה, אתה יודע."

"את ההקרבה של שופך האור ושובר השחר?" הוא מנסה בכוח לצאת מהבלבול

"את זה שאתה לא מדבר אלי כמו חולה סופנית."

"למה שאני אדבר אלייך כמו חולה סופנית? שרדת את כל זה" הוא מחווה על הטורסו והצלקות שהיא הראתה לו

אשלין מחייכת שוב. "בדיוק." היא מהרהרת בשקט לכמה רגעים ואז שואלת "דרור? אתה יכול להבטיח לי משהו?"

הוא מהנהן, בחצי חיוך ומחכה לשמוע את הemotional goo שצפוי להגיע

"אל תעשה לי הנחות אף פעם."

החיוך מתרחב לחיוך מלא "עכשיו את מדברת תכלס! לרגע פחדתי שתגרמי לי להבטיח לא למות."

אשלין צוחקת לכמה רגעים ואז שואלת "אז אתה מבטיח?"

"לגמרי. אם אני מוותר לך תדעי שויתרתי עלייך" המשפט הזה כנראה נשמע יותר טוב מהשפתיים שמהן דרור שמע אותו

אשלין מביטה בדרור בחיוך רחב. נראה שהיא מאוד מתרגשת. "בדיוק. תודה."

"בכיף. עכשיו שאני לא אראה אותך יותר עם פרצוף תחת כז-.. האוכל שלי" ההבנה נוחתת עליו והוא מסתער למטבח בהבטחות ואיומים למי שייגע באוכל

-האוכל לא שם-
-גם טל גור לא שם-