אשלין מוצאת את דרור בגבול הקיירן כמו שומרת טובה

"יש וילה ודירה בבאר שבע ובית פרטי בפתח תקווה. ועוד דירה בפתח תקווה שאני משאירה בינתיים, עד שאני אדע מה קורה איתי."

"המ. אולי לתרום אותם לקהילה? להכין מתנ"סים כאלה או משהו? להלחם בתולע בעזרת האוכלוסייה כזה. או תהיי מהלכת זכוכית עם זה עד הסוף ותקימי מרכז ללימוד האקינג או שיט כזה" הוא צוחק, אבל נשמע רציני על הראשונים

אשלין מהרהרת לרגע ואז עונה "כן, יש הרבה אופציות... אבל אני אמכור לפחות אחד מהם בקרוב. בשביל סנו."

"מה הכוונה בשביל סנו?" הוא מרים גבה, מבריש עלים מהרכב
"אם את צריכה יד, אנחנו בכיף נעזור להרים איזה פרוייקט קהילה מגניב. רובנו גם בגיל לשקר שאנחנו תיכוניסטים עם כוונות טובות" הוא צוחק

"תודה." אשלין אומרת ומחייכת אליו. "אני צריכה לשבת לחשוב על זה, מבטיחה לעדכן אותך. ולסנו אין כסף משלה. זה לא היה אישו כשהיא היתה איתנו בלהקה, אבל עכשיו... אני רוצה לוודא שהיא מסודרת, ואני מכירה אותה, היא לא תסכים פשוט לקחת ממני כסף. אבל אם אני מוכרת רכוש של הלהקה, ואני לא צריכה את הכסף וג'ד לא פה, אני אוכל לשכנע אותה."

"אולי תעבירי את הבעלות אליה ותשכירי? היא אפילו לא תדע עד שפתאום יהיה לה כסף בבנק, ושכירות זה משתלם היום. בטח בפתח תקווה."

"אני לא אעשה את זה מאחורי הגב שלה. ושכירות זה פחות בטוח, אלא אם כן זה למישהו שאנחנו מכירות. אולי יש איזה בן דם שמחפש... אני אברר."

"טלגור! טלגור חיפש דירת זיו-אהה, דירה בחוץ. אבל תעשו לו מחיר למרושש"

אשלין צוחקת. חזק. לוקח לה רגע להירגע ולהגיד "ברור, מחיר מיוחד למשפחה. אני אדבר איתו."

מספר עלים נופלים מהעץ שמעליכם

הוא צוחק ומגרד את הראש במבוכה, מעט סמוק
"כן... הממ.. או אולי לנתן. יפתיע את קייסי." נראה שזה לא מתגלגל לו על הלשון נכון
"יוני כנראה יסתדר לבד"

אשלין מביטה למעלה בחשדנות.

מידת החסד מנסה לעקוב אחרי המבט שלה
"מה? יש שם משהו?"

למעלה לא נראה כאילו יש משהו
מעט עלים נופלים עוד

אשלין בוחנת את צמרת העץ היטב לעוד רגע. "אני לא רואה."

"קיצר.. כן, איזה מרכז קהילתי כזה. ככה או ככה עדיף באיזה שכונה קשה שצריכה את העבודה. או אפילו תתרמי, את יודעת. למכור ותרום לעסקים קטנים. חיילים בודדים. משהו שישפר אוכלוסיה במקום עם תולע"

"כן, לתרום זו תמיד אופציה. אבל אני אוהבת את הרעיון של להקים מרכז כלשהו... אני אחשוב." אשלין אומרת. "ראית את הספריה כבר?"

"כן. זה.. אנחנו באמת צריכים שתי ספריות בקיירן?"

אשלין מושכת בכתפה. "אחת באומברה לספרים של גארו, אחת בפיזי לספרים אנושיים - זה נראה לי הגיוני. ראית את הכמות שהבאנו, זה נראה לי הרבה יותר פרקטי בפיזי. ואני לא הולכת לבקש מסופרוסין להעביר את המגילות שלו לפיזי ולקטלג אותן במחשב," היא צוחקת.

"הן אפילו לא שלו." הוא מעיר
"זה נשמע מעניין מה שהבאתם. לא בטוח אבל אם זה יהיה לי יותר שימושי מהספרייה האומברלית." הוא תוהה לרגע "היה שם משהו על דיני טריטוריה, נכון? הם דיברו על טריטוריה של בני אדם?"

"לא עברתי על זה עדיין." אשלין מודה.

"הממ. אני צריך לשבת לחרוש שם מתישהו.
...או לשלוח את חרון האלה ולוכד החלומות לראות אם הם קולטים שם משהו מעניין."

"כן, גם אני צריכה לשבת על זה. בעיקר על החומר על יריחו."

"וואלה? גם לך יצא לרחרח שם?" הוא שואל בהפתעה
"פעם אחרונה שביקרנו קלטתי רק בדיעבד שצעדנו למעורה של קוסמים.."

"לא יצא לי, אבל אני רוצה. זה מקום חשוב מאוד להיסטוריה של השבט, הגיע הזמן שאתעמק בזה."