מרקיד הבאנשי

סנו נבוכה אבל עיקשת "אני לא אמרתי שלפני אותי נגד שבטי! ממש לא! אני רק אומרת שאני לא יודעת מה תרצי! אני הצעתי את הדברים שאני מכירה, מה שאני יודעת שנותנים לרוחות. אני לא מכירה אותך. בבקשה, תני לי כיוון!" אומרת לה ומוסיפה פנייה לויקטור "או תמליץ לי אתה על כיוון!" וחוזרת לרוח "אני פשוט באמת לא יודעת מה יכול לעניין אותך. אני מוכנה לעשות הרבה" אומרת לה ברצינות "אין לי כוונה לזלזל בך, ואני מצטערת אם כך זה נשמע" היא משפילה את ראשה בצער

הרוח מקשיבה לה ונאנחת
הטון שלה עדיין ידידותי ובעל רצון לעזור והיד הלבנה מונחת על הכתף של סנו לעידוד
"תקשיבי, קטנה, אם את רוצה לעזור לי, ולעשות את זה - אני מוכנה לחלופה ממש הוגנת" היא לוקחת נשימה קלה
ובמבט הרה משמעות מוסיפה "את לא תאהבי את זה.."
"אבל אני אתן לך את היד חזרה - אם תהיה לי אחת אחרת." אומרת בפשטות
"גם אני צריכה שתי ידיים, וזו--" היא מצביעה על היד המפוחמת וחסרת החיים
"הייתה היד שלי בעבר.. שלך עובדת טוב מאוד, תביאי לי אחת אחרת - ותקבלי את שלך חזרה" היא מסכמת בפשטות

"מה קרה ליד שלך?" מתעניינת "למה היא לא זזה?"
היא נראית, דרך אגב, פחות בעייתית עם הרעיון ממה שאולי הייתם מצפים

"אין זה משנה" היא מניעה את היד הלבנה בביטול

"זה לא משהו שאני יכולה לעזור בו? בטוח? ככה כל אחת תקבל את היד שלה?" סנו מביעה אמפטיה בלתי צפויה

"היד שלי, המקורית, אבדה ולא תחזור. בזאת אני בטוחה" היא מושיבה בעצב
"אך אין זה משנה!" היא מחייכת אל סנו
"אם תשיגי לי יד אחרת, תקבלי את שלך חזרה" היא מהנהנת בהבטחה

"ואיך אני מביאה לך את היד, כשאמצא אחת?" סנו עוברת לפרטים הפרקטיים

"תקראי לי" היא אומרת בפשטות
"השם שלי הוא סאנדה, "הכל-למען-גאיה"." היא אומרת ומחייכת את החיוך הרחב והידודותי שלה
"אני בתו של סוסנו, רקדנית העננים, מחייכת בברקים וגואלת הצל מהחושך" היא ממשיכה את הצגתה
"פטרונית הדרך הרכה כמשי ועוצמתית כברזל, אשר ויתרה על ידה עבור עתיד ההאקן שזכתה להגשים יעודה בעודה בחיים" היא מסיימת בהרגשה של תרועת ניצחון
"כשתהיה לך יד עבורי - תקראי לי." היא אומרת בחיוך גדול ואמיתי

"את צריכה אותה מנותקת כבר מהגוף הקודם?" מוודאת פרט אחרון אחרי שמתרשמת מההצגה שלה

"לא. היא צריכה להיות מחוברת לגוף ומקובלת על ידי המקור כיד שנועדה לי, במובן הטקסי את תצטרכי לאחוז בה עם הזרוע הזו--" היא מצביעה על היד המפוחמת "ולהכריז עליה כעבורי עם הסבר על מהות המעבר" היא אומרת בקול קליל וחביב כבהתחלה, ואפילו תחבק את סנו אם תיתן לה
לאחר מכן תפזר את שיערו של 'מרקיד הצללים' "סבא אמר שאתה נחמד, אבל חשבתי שתהיה דברן יותר"
תיתן קריצה לשניהם, ובברק אדיר - היא נעלמת, משאירה נקודה חרוכה במקום שבו הייתה.

תבונה+אוקולט 8/פחות עם היכרות עמוקה עם ברוד סבא רעם:

ויקטור נראה חושב מעט מחייך אל עצמו אז פניו מרצינות מעט והוא מתחיל בשאלה ברוגע "עזר לך להבין את המצב?"

סנו מופתעת, אבל אכן תיתן לה לחבק אותה. "מקובלת על ידי המקור..." סנו חושבת לעצמה "זה מסבך דברים. אבל עדיין אפשרי. כן, תודה על העזרה שלך. אני מודה, זה לא בדיוק מה שחשבתי עליו, אבל אני יכולה למצוא מישהו ולשכנע אותו לתת לה יד"

(בחלק השני היא מדברת אל 'מרקיד הצללים'? כי זה לא ברור מההודעה)

ויקטור מסתכל על סנו ואומר " אם תצטרכי עוד עזרה דברי איתי. התנהגת בכבוד הראוי" (נשמע שמחמאה זו אומרת הרבה מצד ויקטור)

(כן)
סנו מקבלת את המחמאה בחיוך "אוקי. תודה"

ויקטור קד קלות לעברה ואומר "אם את צריכה עוד משהו. את יודעת איך ליצור איתי קשר" הוא מחכה לראות אם סנו רוצה להוסיף משהו ואם לא הוא הולך מהמקום כאשר צללים נשרכים אחריו.

והולכים להם לדרכם