29.12, ארייה ועורב נכנסים לבר.

'אל עפר תשוב' מחפש בקאיירן את רוהאן.

הוא ימצא אותה יושבת בחוץ בפינה יבשה ומוגנת מהגשם ותופרת.

הוא ייגש אליה ולאחר שיחליף דברי נימוס ויתעניין בתפירה שלה יישאל בטון מעט תקיף "מה קורה עם הטריטוריה שלך?"

"קיאן חזר כמה שעות אחרי המוט, כשהוא נעדר הוא עשה עסקה עם רוח מאוד חזקה ועכשיו יש הגנה גם באומברה וגם בפיזי" רואהן עונה בלי ליצור קשר עין עם אל עפר תשוב.

"ו... הגודל שלה?"

"זהה. קיאן מתעקש על זה"

"קיאן מתעקש על זה... אכפת לך שאשאל מה עמדתך בנושא?"

"דעתי היא שטריטוריה צריכה להיות מוגנת וקיאן הצליח למגן את הטריטוריה הנוכחית" היא אומרת ומושכת בכתפיה.

הוא כורע ברך ומביט בה, מבטו מתרכך ומופיעה מעט אמפטיה ורחמים בקולו כשהוא אומר "לב פלדה.זה שם שמראה על חוזק, על איתנות ויכולת ספיגה אינסופית.
אבל... אני חושב שלב הפלדה שלך עוצר אותך מלומר את אשר על ליבך."

כשהוא מדבר על השם מעשה שלה רואהן קופאת ומפסיקה לתפור. היא מרימה את הראש שלה ,מסתכלת אליו ואומרת בקול שקט אבל יציב. "אתה יודע שאני הייתי עושה את זה אחרת אבל הטריטוריה והמשפחה מוגנות,וזה מה שמשנה."

"קראת תיגר על ההחלטה?"

"לא. זה לא דבר ששווה לפגוע ביציבות של הלהקה בגללו."

"גודל הטריטוריה שבה גרה כל המשפחה שלך ועליה אתם מגינים לא שווה לומר לו שהוא טועה...
אני מבין שקיבלת אותו שוב כאלפא שלך?"

"הגודל של הטריטוריה לא משנה כל עוד היא מוגנת. הכרזתי במוט שאני אלפא עד שקיאן יחזור והוא חזר כמה שעות אחרי, לא באמת הייתי בתפקיד אפילו" רואהן אומרת בשקט ומתחילה שוב לתפור.

"לב פלדה, אם לא תדברי אף אחד לא יוכל לעזור לך.
אם לא תלכי אחריי האינסטינקטים שלך את תזניחי את מה שקיבלת ביום שבו השתנית.
אם לא תשפטי את הגארו שמסביבך על מעשיהם את לא תבצעי את מולד הירח שאליו גאיה יעדה אותך."

"אני מדברת ומבקרת כשצריך. אני שופטת כשצריך ואתה יודע את זה." רואהן אומרת, נשמעת קצת מתגוננת. "כשהטריטוריה לא היתה מוגנת אמרתי את מה שאני חושבת וקיאן דאג למגן אותה וליצור הגנות למשפחות שלנו."

"כשהטריטוריה לא הייתה מוגנת אמרו לך מה לחשוב והסכמת עם זה, ועכשיו שהאלפא שלך חזר ואת מסכימה איתו.
אם היית עומדת מאחוריי הפעולות שלך היית מסתכלת עליי ומדברת בביטחון וגאווה, ולא מתחבאת מאחוריי חוט ומחט."

רואהן מניחה את המחט ומיישירה אליו מבט, בברור כועסת. "ביקרתי את קיאן על הגודל של הטריטוריה עוד לפני שאמרת לי במוט, אל תתן לעצמך כל כך הרבה קרדיט. הייתי בטוחה שאי אפשר להגן עליה, וטעיתי." היא אומרת, כשהיא מודה בטעות שלה אפשר לשמוע מרירות בקול שלה. "מישהו שמבקר לשם הביקורת בלי להסתכל על העובדות הוא טיפש."

הוא מחייך, "לפחות את מישירה אליי מבט, זו כבר התחלה.
אני יודע שאת ביקרת אותו על זה עוד לפני שהוא עזב ועוד לפני שאמרתי לך, כי סיפרת לי את זה.
ואני יודע שאת 'היית עושה את זה אחרת', כי סיפרת לי על זה.
אני מנסה לפנות אלייך כי אני מחשיב אותך לקול שקול, אבל נראה שאו שאין לך מילה בנושא או שאין לך עניין בו.
יום טוב שיהיה לך."
הוא יקום.

"מה הבעיה בטריטוריה גדולה אם היא מוגנת?" רואהן שואלת בתוקפנות.

לא נראה שהוא מגיב לתוקפנות שלה, "סיכון מיותר שנובע מאגו גדול. אני אנסה להציל אתכם מעצמכם כל עוד אפשר,אבל כשזה יהיה מאוחר מידי אל תצפו לרחמים שלי.
יום טוב."
הוא מסתובב ומתחיל ללכת משם.

"אני אנסה שוב" רואהן אומרת בשקט, משפילה את הראש וחוזרת לתפירה שלה.

הוא משתהה לרגע לאחר שהיא מדברת, ואז ממשיך בדרכו,הולך להמשיך בסדר יומו.